רומן עברי-גרמני / דב בהט

"רומן עברי-גרמני" הוא לכאורה סיפור אהבה. יוחי, או בשמו המקורי יואכים, הוא צעיר גרמני, שגילה כי סבו היה עוזרו של הימלר. כמחאה, או ככפרה, עבר לגור בישראל, עבד בהתנדבות במוסד המטפל בקשישים ניצולי שואה, ואף התגייס לצה"ל. מרים היא צעירה ישראלית, דור שלישי לשואה, שלאחר שחרורה מן השירות הצבאי נסעה למסע שורשים אל מחוזות ילדותה של סבתה. השניים נפגשו באוניברסיטה, והאהבה פרחה ממבט ראשון. בעוד על פני השטח נראה שמדובר בסיפור הקשר בין השניים, הסיפור האמיתי הוא המפגש בין גרמניה לישראל, ובהרחבה המפגש בין ישראל למַראָה.

החל מן הפרק הראשון, ועד לסיומו של הספר, הסופר מציג את חוליי החברה, רוב הזמן במבט מן החוץ. הפרק הראשון מעמת את תמימותו כחולת העיניים של יוחי עם תרבות הקומבינות הישראלית – מצד אחד בחור אידאליסט, נאיבי, מלא רצון טוב, ומן הצד השני חברה שבה אדם לאדם זאב, מיוצגת על ידי איש צבא בדימוס, ממורמר, רודף אחרי רווח, נצלן. יוחי יוסיף להיות האדם המושלם עד לסופו של הספר, מרים, היפה וברוכת הכשרונות, תייצג אף היא את כל מה שמוסרי ונעלה, ומולם יוצבו הורים בלתי מוצלחים, חיילים שמתנכלים לרועה צאן, מנחמי אבלים צבועים, וכיוצא באלה. מכיוון שמדובר בגרמני ובישראלית, לא ייעדרו נסיונות להשוות בין חיילי צה"ל לנאצים מלווים במחאה רפה.

דב בהט ניסה לכלול בספרו שפע של נושאים. בנוסף לצל השואה, הוא נוגע בבעיות של התבגרות, ביחסי הורים-ילדים, ביחסים זוגיים, בהתנהלות הצבא, ועוד. מכיוון שהשפע כולו נדחס לספר קצר יחסית, הטיפול במרבית הנושאים שטחי. לעומת זאת, הוא מפליג בסיפורים צדדיים, כמו תיאור מדוקדק של הכנות למבצע צבאי, פירוט של טיול בפראג, סיפור תלוש על יחסיו של גבר שמרים פגשה ללילה אחד עם אשתו, שמופיעה לפתע משום מקום ומתפוגגת. הספר היה טוב הרבה יותר אם היה מצליח להתמקד סביב נושא מרכזי אחד.

לא שבעתי נחת מסיומו של הסיפור, מן הבחירה ב"אל מן המכונה" שפטר את מרים ואת יוחי מן הצורך להתמודד ברצינות עם עתיד הקשר ביניהם.

שפת הספר נאה רוב הזמן, הרעיון המרכזי הוא בעל פוטנציאל, אך המכלול, לדעתי, עמוס באופן שאינו מאפשר העמקה, וחבל.

טוטם ספרים

2017