מבצע שיילוק / פיליפ רות'

d79ed791d7a6d7a2_d7a9d799d799d79cd795d7a7

"מבצע שיילוק" נפתח בתיאור חוויה מערערת שעבר פיליפ רות': בשנת 1987, בעקבות ניתוח שלא עלה יפה, נזקק הסופר לכדורי שינה כדי להעביר את לילותיו ללא כאבים. בדיעבד התברר שלכדורים שנרשמו לו היו תופעות לוואי קשות, ובמשך חודשים הלך מצבו הנפשי והידרדר. הוא סבל מחרדות, חש זר לעצמו, התקשה לתפקד, ונטה למחשבות אובדניות. כשאובחן הקשר בין הכדורים לסבל הנורא שחווה, נגמל מהם, והחל לשוב בהדרגה לאיתנו. בשלב זה, כשבטחונו בעצמו ובזהותו עדיין מעורער, קיבל שתי שיחות טלפון מישראל, האחת מקרוב משפחתו והשניה מידידו הסופר אהרן אפלפלד. שניהם סיפרו לו שמסתובב בישראל אדם המציג עצמו כפיליפ רות' הסופר, והוא מטיף לרעיון התפוּצָנות, שבמרכזו רעיון שיבת היהודים לתפוצות, התזה ההופכית לציונות.

הניתוח והמשבר שבעקבותיו ארעו במציאות. האם גם הופעתו של הכפיל המתחזה ארעה במציאות? פיליפ רות' עושה מאמצים ספרותיים לשכנע באמיתותו. בהקדמה הוא מספר לקורא על השינויים שנאלץ להכניס בזהות כמה מן הדמויות בספר מסיבות משפטיות, ובהמשך הוא משלב את העימות מול הכפיל בהתרחשויות אמיתיות ומתועדות. כשקיבל את שיחות הטלפון מישראל, היה בעיצומן של הכנות לנסיעה לירושלים, כדי לשוחח עם אפלפלד, שיחה שנכללה מאוחר יותר בספרו "ענייני עבודה". קטעים מן השיחה נכללים גם ב"מבצע שיילוק" (שמחתי, כמו בפגישה עם מכר אהוב, למצוא כאן בין השאר את אותו הציטוט שבחרתי לסקירה שכתבתי על "ענייני עבודה"). בביקורו בארץ תכנן לשבת בבית המשפט במהלך משפטו של ג'ון דמיאניוק, וכך אכן עשה, במציאות ובספר. לאורכו של הספר כולו, ממש עד לסיומו, משובצים בו אנשים מחייו, כולל פגישה מקרית המתוארת באפילוג, עם מבקר ספרות, שציטוט מביקורת שכתב על "מבצע שיילוק" מופיע על כריכת הספר. ואז, בדף האחרון, מגיעה הערה לקורא בזו הלשון: "הוידוי הזה הוא שקר".

היה או לא היה? מן הסתם לא היה, אבל בלשונו של רות', "ספרות בדיונית מספקת למספר את השקר שבאמצעותו ניתן לחשוף את האמת שאי-אפשר לדבר עליה".

בניגוד לעצת בת-זוגו, בחיים ובספר, השחקנית קלייר בלום, הוא מחליט לאתר את המתחזה ולהתעמת אתו. התוצאה היא סחרחרת ארועים אליהם הוא נסחף, בלבולי זהויות בינו ובין בן-דמותו, וניצול הסיטואציה החריגה על ידי כוחות אחרים באזור – ידידו הפלשתינאי, נציג המוסד ואחרים. אף אחד ושום דבר אינם מה שהם מתיימרים להיות, ועד הסוף לא ברור מי המפעיל ומי המופעל.

חילופי זהויות וערפול זהויות הם מוטיב מרכזי בספר: רות' וכפילו, ג'ון דמיאניוק / איוון האיום, ששאלת זהותו עמדה במרכז המשפט, אפלפלד שכילד בן תשע ברח ממחנה ריכוז וחי בזהות שאולה, אורחת קתולית של אפלפלד שסבורה שהיא יהודיה שננטשה כתינוקת במלחמה. רות' עומד על ההבדל שבין ספרים על כפילים לארועים שהוא מתאר ב"מבצע שיילוק". בעוד בספרות תפקידו של הכפיל לחשוף את השחיתות שמתחת למעטה המכובד, כאן הכפיל נפרד לחלוטין ממקורו:

מי שנרשם בסוויטה 511 של מלון "המלך דוד" לא היה האני האחר שלי, האני השני, האני הבלתי-אחראי, האני הסוטה, האני הנגדי, האני החוטא, האשם, המגלם את ההזיות הרעות שיש לי עצמי […] לחשוב עליו כעל כפיל הרי זה להעניק לו את המעמד ההרסני של הארכיטיפוס המפורסם, הקיים, בעל היוקרה, והכינוי מתחזה גם הוא אינו משפר את המצב […]. כדי לבדל עצמו מרות' המזויף, הוא מכנה אותו מוישה פיפיק, ביטוי ביידיש שמשמעותו הברנש הקטן שרוצה להיות כמו גדול, הילד המשתין במכנסים, מישהו שהוא קצת מגוחך, קצת מצחיק, קצת ילדותי, הצל הקומי שלצדו גדלנו, האישיות הפולקלורית הקטנה. השם המבטל הזה אינו מקטין בפועל את נוכחותו של המזויף בחייו של רות'.

כמו בספריו האחרים של פיליפ רות', גם כאן הוא עוסק בנושאים שאינם חדלים להטריד אותו – העם היהודי, הגורל היהודי, ישראל, האנטישמיות:

הנושא שלא זכור לי באמת כי בחרתי בו ללוותני כך כצל, עד מוות; הנושא שאת בחינתו האובססיבית חשבתי תמיד כי יבוא יום ואוכל להשאירה מאחורי; הנושא שלא תמיד קל להבין את חדירתו המתמדת לכל ענין בכל מקום; הנושא המחלחל, החובק-כל, המייגע, המגלם בחובו את הבעיה הגדולה ביותר ואת החוויה המדהימה ביותר של חיי, ואשר חרף כל נסיון נכבד לעמוד בפני קסמו, נראה עכשו כי הוא הכוח הלא-רציונלי השולט בחיי – וכפי שהדברים נשמעים, לא בחיי בלבד… הנושא הקרוי היהודים.

"מבצע שיילוק" כולל אזכורים רבים של ספריו של רות' ושל דמויות מתוכם. כבר בתחילתו של הספר, לפני הנסיעה לישראל, כשהוא תוהה על היתכנותו של הכפיל, הוא נסחף לכיוונה של השערה שאחד האלטר-אגו שלו, כמו נתן צוקרמן, יצא מן הספרים והתממש כדמות בשר ודם. בהמשך, משום שהוא מופיע בספר בדמותו שלו, ומשום שהוא מתמודד כל חייו עם ביקורת מצד הקהילה היהודית על תוכנם של ספריו, יצירתו תופסת מקום בעלילת הספר הנוכחי.

הספר תוסס במגוון של דעות ועמדות בנושא היהודים וישראל, חלקן פרובוקטיביות ומקוממות. אלה, יחד עם המציאות המתעתעת של ההתרחשויות, מחייבות קריאה עירנית. רות' מכניס אצבעות ספרותיות היישר למוחו של הקורא, מעסה קצת, מבלגן קצת, ומפתה להקדיש מחשבה לא בהכרח קונפורמית לשאלות קיומיות.

מומלץ, כמובן

Operation Shylock – Philip Roth

זמורה ביתן

1999 (1993)

תרגום מאנגלית: דוד שחם

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s