פרנסואה העזובי / ז'ורז' סאנד

%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%96%d7%95%d7%91%d7%99

***הסקירה כוללת ספוילרים***

"פרנסואה העזובי" מתרחש בישוב קטן בצרפת במאה ה-19. פרנסואה, בן להורים בלתי ידועים, טופל מאז שנגמל על ידי אשה, שאמנם אימצה אותו במחשבה על התמיכה שיתמוך בה לכשיגדל, אך התיחסה אליו באהבת אם. משירדה מנכסיה, נאלצה להתגורר בשכירות בבית מט לנפול שהשכיר לה הטוחן. נפשה של מדלן, אשת הטוחן, נקשרה בנפשו של הילד, ולמרות קמצנותו של בעלה וקשי לבו, היא תמכה בעזובי, והתיחסה אליו כמו אל בנה שלה. הספר מסופר כאידיליה, ושתי הדמויות המרכזיות שבו הן טהורות ללא רבב. מבלי להכנס לפרטי העלילה אומר רק שלמרות קשיים ומעקשים בדרכם, השניים זוכים לגמול לו הם ראויים, אם כי הסיפור פוסע על סף גילוי עריות טורדני.

ז'ורז' סאנד היתה דמות יוצאת דופן בתקופתה, בזה למוסכמות, ודגלה בפמיניזם. היא הסתובבה במקומות שהיו סגורים בפני נשים, נהגה להתלבש בבגדי גברים, חיתה עם ילדיה בנפרד מבעלה, וניהלה את חייה באופן עצמאי. שמה נקשר בשמותיהם של מספר גברים, ביניהם המלחינים שופן וליסט. החברה שהיא מתארת בספר מתנהלת בעיקר ברוח התקופה, אך גם ברוח הסופרת. הישוב שמרני, המשפחה פטריארכלית, לאנשים שנולדו בשולי החברה נועדו חיי עוני ועבריינות (אלא אם התמזל מזלם כפי שארע לפרנסואה), הנשים כנועות או זדוניות ללא גווני ביניים, ובלי הגבר המושיע אין להן סיכוי להתמודד עם משברי החיים. יחד עם זאת זהו סיפור נוגע ללב ורגיש על כוחה של אהבה, ועל התקווה להחלץ מן הגורל שנגזר על מי שנולד למעמד נחשל. סיפור האהבה שבין האשה לגבר הצעיר ממנה משקף מן הסתם את רוחה של הסופרת, שבן זוגה בעת כתיבת הספר היה צעיר ממנה בארבע עשרה שנים.

הסיפור כולו מוצג בו זמנית בשני מישורים: במישור האחד מדובר בסיפור עממי מקומי, שסופר לסופרת ולידידה על ידי הקנבוסן (מגדל הקנבוס) ועל ידי המשרתת של הכומר. במישור השני זהו תרגיל בספרות, אתגר שהציב הידיד בפני הסופרת: כיצד יכולה האמנות, בלי להפסיק להיות אמנות לכל, לחדור אל נבכי תעלומת הפשטות הפרימיטיבית ולהעביר לשכל את הקסם שזורה הטבע. הסופרת מנסה לעמוד באתגר, ו"לתרגם" את הסיפור מן השפה העממית אל שפת האמנות, מבלי לאבד את פשטותו. נראה שהדבר עולה בידה.

הספר ראה אור לראשונה בהוצאת עם עובד ב-1993, וכעת רואה אור מחדש בסדרת מפרשים של המפעל לפרסום ספרות מופת.

Francois le Champi – George Sand

מרכז הספר והספריות – סדרת מפרשים

2016 (1850)

תרגום מצרפתית: יהושע קנז

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s