מסעות בחדר הכתיבה / פול אוסטר

על כריכת "מסעות בחדר הכתיבה" נכתב כך: "חובבי אוסטר נאמנים יזהו כאן כמה מודעים ותיקים מהטרילוגיה הניו-יורקית, ועד ליל האוב, דרך בארץ הדברים האחרונים, ארמון הירח, מוסיקת המקרה, לוויתן, מר ורטיגו, טימבוקטו וספר האשליות". מכיוון שאינני נמנית עם חובבי אוסטר, נאמנים או לא, ולמרות שקראתי ארבעה מן הספרים המוזכרים, אך מבלי לזכור אותם ברמה כזו שתאפשר לי לזהות דמויות מתוכם בספר הנוכחי, לא נהניתי מן החוויה הספציפית הזו, ולצערי לא נהניתי מהספר גם בלי קשר לקשריו עם ספרים קודמים.

גיבור הספר, ששמו ההולם אותו הוא בלנק, הוא גבר מזדקן השוהה בחדר סגור בלי יכולת לפתוח חלון ולהתבונן בסביבה החיצונית. הוא מוגבל בתנועותיו בשל חולשה גופנית, ואולי גם בשל כדורים בהם הוא מולעט. זכרונותיו קלושים, לא ברור כיצד נקלע לחדר, קשריו עם האנשים המטפלים בו אינם מובנים לו. לכל חפץ בחדר מוצמד פתק המתאר אותו, ועל שולחן הכתיבה ערימות של דפים, ביניהן כתב-יד שנכתב לכאורה על ידי אדם בשם זיגמונד שנעצר ועונה. על השולחן מצויות גם תמונות, ככל הנראה של אנשים מעברו, שאותם הוא אינו מזהה.

תחילה חשבתי שאוסטר רוכב על גל ספרי הזיקנה, בורא זקן בשלבי שטיון מתקדמים, אולי סופר, אולי מבקר. ככל שהסיפור מתקדם מסתבר שלא זה הסיפור שלפנינו. אחר-כך נדמה שמדובר כאן באדם בעל עבר מפוקפק, אולי עבר בטחוני מסווג הכרוך בסיכון חיי אדם, ונוצר הרושם שזהו ספר מתח. ככל שהעלילה, בעצם שתי העלילות, הופכות הזויות יותר, האוירה הולכת ומזכירה ספרים מסוג "הטירה" של קפקא. למען האמת, הפוקוס המשתנה, כמו גם דרך הסיפור הלא מקורית והדי שגרתית, נסכו עלי שעמום. לולא היה מדובר בספר צנום, סביר להניח שהייתי נוטשת, למרות הרצון לגלות איך אוסטר יחלץ את עצמו ואת גיבורו מן התסבוכת המוזרה שיצר. הפתרון שבחר אינו מבריק: הוא מצא דרך קלה מאוד החוצה, דרך לא משכנעת למרות שעטף אותה בדברי הגות לכאורה.

בשורה התחתונה: חובבי אוסטר אולי ייהנו מהספר. מבחינתי הספר הזה לא נתן לי סיבה להמנות עם החובבים.

Travels in the Scriptorium – Paul Auster

עם עובד

2016 (2006)

תרגום מאנגלית: משה רון