רוחות מלחמה / הרמן ווק

בפתיחת הספר "מלחמה וזכרון" מספר הרמן ווק שמטרתו היתה לספר את סיפורם של הכוחות האמריקאים במהלך מלחמת העולם השניה, וזהו נושאו של "מלחמה וזכרון". כדי לספר על הרקע להצטרפותה של ארצות הברית למלחמה, הוא כתב את "רוחות מלחמה", על 887 עמודיו, כפרולוג… ואיזה פרולוג מרהיב הוא!

כמו בספרים אחרים שלו ("התקווה", לדוגמא), ווק מציב במרכז הספר דמות בכירה דיה על מנת להתחכך בקובעי המדיניות, וזוטרה דיה כדי לא להחשד כמייצגת אדם אמיתי. קפטן ויקטור הנרי, קצין ימי, שמשתוקק לקבל פיקוד על ספינה, נקרא לשמש כנספח ימי אמריקאי בברלין בשנת 1939. מזכר שהוא כותב, ובו הוא חוזה במדויק התפתחות כלשהי במהלך הארועים, מושך את תשומת לבו של הנשיא רוזוולט. כתוצאה מכך נוצר ערוץ ישיר בין השניים, וקפטן הנרי מוצא עצמו משתתף פעיל בארועי מפתח במקומות התרחשות מרכזיים: בפגישת רוזוולט-צ'רצ'יל באוגוסט 1941 על ספינה מול חופי קנדה, פגישה שבעקבותיה נחתמה האמנה האטלנטית, באחוזתו של גרינג, במוסקבה במהלך מבצע ברברוסה, בבטנו של מפציץ בריטי במתקפה על מאגרי גז סמוך לברלין, בפרל-הרבור בדצמבר 1941, ועוד. באמצעות קפטן הנרי אנו מתוודעים לפרטי הפרטים של מאחורי הקלעים האמריקאי, בתקופה הארוכה – מספטמבר 1939 ועד דצמבר 1941 – שבה הציבור האמריקאי התנגד ברובו להצטרפות ארצות הברית למלחמה. הנשיא רוזוולט, מוגבל על ידי חקיקה בדלנית, כמו חוק הנייטרליות שאסר מכירת נשק למדינות לוחמות, יכול היה, כהגדרתו של ווק, לצעוד רק צעד קטן מעבר לרצונו של הציבור. הנשיא עצמו מן הסתם לא היה להוט לשלוח את חייליו לשדה הקרב, אך באמצעות מנגנונים חוקיים כמו "השאל-החכר" סייע באופן מסיבי לבריטים במלחמתם.

לא רק נקודת המבט של בעלות הברית מוצגת בספר. ווק בדה ספר גרמני בשם "אימפריה עולמית אבדה", שנכתב לכאורה על ידי איש צבא גרמני בכיר אחרי המלחמה. קפטן הנרי התרשם מן הספר, המציג את האסטרטגיה של הצדדים הלוחמים כפי שנחוותה מן הצד הגרמני, ותרגם קטעים נבחרים ממנו. קטעים אלה משולבים ב"רוחות מלחמה". נראה לי שההקטע הבא מייצג היטב את גישת ה"מגיע לי" הגרמנית:

המעצמות הבורגניות הגדולות כגון צרפת, אנגליה ואמריקה, כוננו את עוצמתן והרחיבו את שטחיהן בפעולות, שאי-אפשר להבדיל ביניהן לבין שוד מזוין. אחרי שהשיגו את יעודן המוצהר, היה להן קל כמובן לנזוף בגרמניה צעירה ותקיפה, המבקשת למלא תפקיד עולמי בתורה […] לגרמניה היו הרצון, העוצמה ותחושת היעוד. חסרו לה רק המזון, מרחב המחיה והנפט. דברים אלה חייבת היתה לקחת לעצמה.

לצדו של קפטן הנרי הציב ווק דמויות משנה, המאפשרות לו לטפל במגוון היבטים של המלחמה. אשתו רודה עוסקת באירוח, הן בגרמניה והן בארצות הברית, ורוב הזמן מרגישה בודדה ומשועממת בעוד בעלה שקוע עד צוואר בתפקידו. בנו וורן נשוי לבתו של סנטור שמרן, המתנגד נמרצות לכל מעורבות אמריקאית במלחמה. בתו מדליין מפיקה בתכנית רדיו פופולרית, שבה מתראיינים מפורסמים שונים, כולל מדינאים. בנו ביירון נשוי לצעירה יהודיה, שמנסה למלט את דודה, העיוור לסכנה, מאיטליה. באמצעותם, ובאמצעות מכריהם וחבריהם, מספר ווק בפירוט על מהלכי המלחמה ועל חוויותיהם של אלה שנקלעו אליה. הסיפורים הפרטיים, בעיקר סיפורי האהבה בספר, חלשים יחסית, אבל המסגרת הסיפורית הזו קושרת יפה את הספר, ומפנה את רוב הבמה למה שמעניין באמת, הווה אומר לאחורי הקלעים של הארועים הגלובלים.

הספר אמנם עוסק באסטרטגיה הגדולה, אבל כוחו גם בפרטים המרובים השזורים בו. כך, לדוגמא, מעניין לקרוא על מדריך שהפיק משרד המלחמה הבריטי, ובו הוראות לאזרחים כיצד לנהוג בפולשים הגרמנים כשיגיעו. מרתק לעמוד על הפער שבין חשכת המלחמה למסיבות הפאר ולהתנהלות הנורמלית של העילית בשני הצדדים. ביירון, בעזרת חברו, איש משרד החוץ האמריקאי, שוקע בקריאת ספרי הגות ופילוסופיה, כדי להבין את האופי הגרמני, ואת ההתפרצות הפתאומית (לכאורה) של הברוטליות ושל הגזענות. ואלה רק דוגמאות על קצה קצהו של המזלג של השפע שהספר מגיש לקוראיו.למדתי מהרשת שווק נעזר בהיסטוריונים, אותם שכר במיוחד למטרת כתיבת הספר, ואכן עומק התחקיר והיקפו ניכרים עד מאוד.

בשורה התחתונה: ספר מרתק ומומלץ מאוד.

The Winds of War – Herman Wouk

זמורה ביתן מודן

1980 (1971)

תרגום מאנגלית: אריה ארד