עין תחת שן / ריקרדו סטרפאסה

"עין תחת שן" הוא השני מספריו של ריקרדו סטרפאסה, שהוצאת תשע נשמות בחרה ותרגמה. קדם לו "הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום", שבאחרית הדבר שצורפה לו נכתב על השמחה הספרותית, על ההגזמה הפרודית ועל אי-הנחת הרוטטת המאפיינות את כתיבתו. שלושת אלה מצויות גם בספר הזה, וביתר שאת.

רוצח סדרתי מפזר בבואנוס איירס חלקי גופות של נשים, כאן יד, שם רגל, מדי פעם ראש. החקירה מוטלת על הבלש נבארו, שבסך הכל רצה לפרוש בנחת מן השירות. בעוד הוא מנסה לפצח את תעלומת הרציחות הללו, צץ למבתר הגופות האלמוני מתחרה בדמותו של חונק, שדווקא מעדיף גברים כקורבנות. העיתונות נהנית להטיל אימה ולהצליף במשטרה, הרופאים המשפטיים משתעשעים בעליונותם המקצועית, שופטים ופקידי בית המשפט מתחרים על שוחד שמציעים קרובי הקורבנות המשוערים הלוטשים עינים לירושה, והמשטרה מוכנה לרמוס את כל זכויות האזרח כדי להשיג פיצוח.

סטרפאסה מספר סיפור, שהרקע לו טרגי ומדמם, באמצעות אבסורדים והפרזות, ויוצר פרודיה מצליפה שנקראת בחיוך בלתי פוסק. בניגוד לספר הקודם, שבו הביקורת הפוליטית-חברתית היתה נוכחת בצל העלילה, כאן היא בליבה, אך אין בכך כדי להפחית מהנאת הקריאה.  

התרגום של רינת שניידובר זורם וטבעי, איור הכריכה של אריאל טופלר נאה למראה, והספר מומלץ.

Ojo por Diente – Ricardo Strafacce

תשע נשמות

2021 (2014)

תרגום מספרדית: רינת שניידובר

הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום / ריקרדו סטרפאסה

%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%a7%d7%a8%d7%90-%d7%a2%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9d

באחרית-דבר המצורפת לספר, מתוארים שורשיו הספרותיים של הסופר הארגנטינאי ריקדרו סטרפאסה, היוצרים שהשפיעו על יצירתו והסגנון המאפיין אותם. הספרות שלו, כך נכתב, משמרת את השמחה הספרותית, את ההגזמה הפרודית ואת אי-הנחת הרוטטת של קודמיו. שלושת המרכיבים האלה אכן מאפיינים את "הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום".

הספר נפתח בפגישה בין גבריאלה היפה לבסואלדו, סופר שכתב ספר אחד שלא פורסם. השניים נפגשו במסיבה, ובאשמת האלכוהול הסכימה גבריאלה למסור את מספר הטלפון שלה, ואף נעתרה להצעה להפגש למחרת. מאזן הכוחות בין השניים נוטה לחלוטין לטובתה של גבריאלה. בסואלדו מסונוור ממנה, מתקשה להאמין למזלו הטוב, וגבריאלה, המנסה להפיק את המיטב מן הפגישה הלא רצויה, נסחפת בדמיונה, ומספרת סיפור בדוי על בן-זוגה לכאורה, צעיר סיני, שאביו נרצח בסין משום שהיה פעיל בצבא הלאומי שביקש לשנות את שמה של מדינתו לפרגוואי. המתיחה הלא מזיקה הזו הופכת לסאגה אפלה, כשבסואלדו מאמין לכל מילה, מבקש להצטרף לתנועת השחרור הסינית, ומחפש דרכים להרשים את גבריאלה ולהתעלות מעל הישגיו של בן הזוג המומצא. למרות טפשותו, ולמרות הדרך שבה בחר, רוב הזמן ריחמתי עליו.

משפט בדף הראשון מרמז על ביקורת פוליטית-חברתית: בארץ שולטת ממשלה שכבר לא יודעת מה לעשות כדי להגביר את אושרו של העם. וכיוון שהיא לא יודעת מה לעשות – לא עולה בדעתה דבר – מדי פעם היא מכריזה על השבוע כולו כשבוע חופש. בהמשך נמצא פה ושם הבלחות שכאלה, אך הספר אינו פוליטי. הוא עוסק בכוחן של האשליה ושל הבדיה, ובהתאהבות שואבת שמובילה את הלוקה בה אל מחוזות שלא היו אופיניים לו טרם ההתאהבות.

"הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום" הוא ספר ממוקד עלילה, קיצוני אך משכנע, ומספק גירוי למחשבה לצד שעשוע. נהניתי לקרוא אותו.

En Chino que Leia el Diario en la Fila del Patibulo – Ricardo Strafacce

תשע נשמות

2016 (2014)

תרגום מספרדית: סוניה ברשילון