אל תלכי לשם / הדסה בן-עתו

כשהשופטת, גיבורת הספר המזוהה רק בתוארה זה, היתה עורכת דין מתחילה, הגנה יחד עם מנהל המשרד בו עבדה על גבר שנחשד ברצח אשתו. הדיון המשפטי לא הגיע כלל לשלב הוכחת האשמה, שכן במשפט זוטא נקבע כי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה לגבי חוקיות ההודאה שנגבתה מן החשוד. בפסק דין תקדימי, בהעדר ראיות אחרות מלבד ההודאה שנפסלה, בוטל כתב האישום, והאיש יצא לחופשי. עורכת הדין נותרה עם ספקות לגבי חפותו, ויותר מזה, עם ספקות לגבי שיטת המשפט שאומצה בארץ. "איך יתכן, תהתה פעמים רבות, שאשה נרצחה, ובית המשפט אפילו לא דן ברצח עצמו ובאשמת הנאשם? והכל קרה על פי הפרוצדורה". שנים אחר-כך נקרית לה הזדמנות שניה להיות מעורבת בפרשה.

מכיוון שהתוודעה אל משפחת שושן, משפחתו של החשוד, ויצרה איתה קשר קרוב יותר מן הרגיל, היתה עורכת הדין שהפכה לשופטת מודעת היטב להשפעה שיש להליכים המשפטיים על מעגלים נרחבים. שני אחיו של החשוד היו מעורבים באופן כלשהו במשפט הזוטא; אמו, שניהלה את המשפחה בזמן המשבר, וגם קודם לו ואחריו, גזרה על בנה גלות וניתוק מילדיו; אחותו הצעירה ויתרה על כל חלומותיה כדי לשמש אם לילדיו; חיי כולם התנהלו בצלו הקודר של הרצח, וכולם יחד חברו להסתיר את סודות המשפחה מן הילדים כדי לאפשר להם חיים נורמליים; משפחתה של הנרצחת סבלה קשות, כמובן, לא רק מן האובדן אלא גם מן העובדה שאיש לא נענש בגינו. הדברים לא נעשו קלים עם חלוף השנים. בתקופה שבה מתרחש הספר, אחותו של החשוד חוששת לחשוף את העבר המשפחתי בפני גבר המבקש לשאתה, והוא מצדו, אחרי שהדברים נודעים לו, חושש מהשפעתם על הוריו שעברו טראומות קשות בעצמם. כשהשופטת ביקשה מעמיתיה לתת דעתם על האחריות שבה הם נושאים כלפי מעגלים נרחבים מעין אלה, התגובה שקיבלה היתה "אל תלכי לשם".

שניים הם נושאי הספר. האחד הוא הסודות שבהם אנו מקיפים את עצמנו. משפחת שושן, כאמור, מתמודדת במשך שנים עם סוד הרצח. השופטת, שחיי נישואיה קרים, מקיימת בסודיות רומן עם פרקליט. האם בעלה מקיים קשר דומה? היא אינה יודעת. אבל היא מודעת בחריפות לכך "שאולי גם לאחרים יש סודות. היא הסתכלה מסביב לשולחן ונסתה לנחש מה הם מסתירים, הרי לא סביר שרק בחיים שלה מתרחשות דרמות". חשיפת סודות היא במידה רבה חלק מתפקידו של השופט, ואלה נקשרים אל הנושא השני, אולי הפחות דרמטי אבל היותר מהותי, והוא מגבלותיהם של כללי ה"משחק" המשפטי. למרות שנים רבות של עיסוק בתחום משני צדדיו, השופטת עדיין חווה תסכול מן העובדה "שבשיטה הבריטית שאומצה באדיקות, זו שנותרה כאן כשהסתיים המנדט, היא לא מצליחה להגיע בוודאות לחקר האמת". במהלכו של הספר היא מתייחסת לנושאים מעניינים כמו חסיון, עסקות טיעון, מורכבות התפקיד השיפוטי ועוד, ורק לקראת סופו, כשהיא מתארת לאחת מבנות המשפחה, המתעתדת ללמוד משפטים, למה עליה לצפות, היא משלימה עם מגבלות השיטה: "ההחלטות המשפטיות המכריעות את גורלו של אדם אינן מתיימרות להיות מבוססות על האמת, כפי שכל אדם מבין אותה, הן מבוססות על האמת המשפטית, כפי שהיא נקבעת בידי שופט בשר ודם, על פי כללים ברורים המנחים אותו, אבל שימי לב! השופט מחליט גם על פי שיקול דעתו ומצפונו", ולעצמה היא מסכמת כי, "גיליתי שעלי להכיר בכך שהסמכות שלי מסתיימת בפתחו של בית המשפט".

זהו ספרה השלישי של השופטת הדסה בן-עתו, וכמו קודמיו הוא כתוב ברהיטות ובאכפתיות, ונסמך על נסיונה. הספר הראשון, "השקר מסרב למות" עוסק בפרוטוקולים של זקני ציון, נושא שבער בעצמותיה, וכדי להתעמק בו ובמאבק נגד האנטישמיות פרשה מכס המשפט. ספרה השני, "פנינים ורודות משנחאי", הוא מעין אוטוביוגרפיה משפחתית ומקצועית. "אל תלכי לשם" הוא רומן, שליבתו הבדויה, והמעניינת ומרגשת בעצמה, משמשת מצע להתבוננות מפוכחת, ביקורתית ומשלימה, במערכת המשפט. כל השלושה מומלצים בהחלט.

כנרת זמורה ביתן

2012

האמת על אבא שלך / לורי לנסנס

1002787517b

וולף טרולי בן השמונה-עשרה החליט לשים קץ לחייו ביום הולדתו. את האקט הסופי הזה תכנן לבצע בקפיצה מפסגת ההר האהוב עליו. מכיוון שידע שהוא עוזב את הבית שלא על מנת לחזור, החליט לא לקחת אתו דבר, החלטה שהתבררה בדיעבד כשגויה. רצה הגורל, ועל ההר עלו באותו יום שלוש נשים. נולה דוויין, שציינה את יום הנישואין הראשון אחרי מות בעלה, ביקשה לפזר את אפרו באגם הנסתר על ההר. אל נולה התלוו בתה ברידג'ט ונכדתה וון, והסתבר שאף אחת מהן לא הכירה את הדרך אל האגם. וולף נכנע לבקשותיהן להדריך אותן בשבילי ההר, אבל צירוף של ערפל כבד ושל חוסר נסיון גרם לארבעה לתעות בדרכם. פציעות, קור, חברת זאבים ונשרים, ורעב וצמא היו מנת חלקם בארבעה הימים הבאים. כפי שוולף מספר כבר בפתח הספר, לא כולם שרדו.

סיפור ההישרדות מסופר מפיו של וולף, שמשלב בסיפורו את קורות חייו כילד שהתייתם מאמו בהיותו בן ארבע, וגודל על ידי אביו, בטלן ונוכל שיכור. כשהיה וולף בן שלוש-עשרה עברו השניים ממישיגן לקליפורניה לגור עם אחותו של האב. המעבר הרע את חייו האומללים ממילא של וולף, שמצא עצמו בקרוואן חלוד עם דודתו, ועם ילדיה ונכדיה המוזנחים, נתון למשטר האלים של בן דודו. אבל בזכות המעבר הזה הכיר את מי שהפך ידיד נפשו, בירד המבוגר ממנו בשנה. המפלט של השניים היה על ההר הסמוך למקום מגוריהם, שם יכלו לשכוח מן המדבר הלוהט ומן השכונה העזובה, כשהם נהנים מן הרוח ומן המרחבים, ולומדים להכיר את החי ואת הצומח.

הספר כתוב ברגש ובתבונה, ודמותו של וולף נוגעת מאוד ללב. אי אפשר שלא לאהוב את שלוש הנשים, "הדווייניות" כפי שוולף מכנה אותן. הן אינן דמויות מופת, כל אחת וחסרונותיה, אבל הן מאוד אנושיות ומעוררות הזדהות. גם תיאורי הנוף מוחשיים, וקל לחוש את האימה שגיבורי הספר חווים. מתחת לשכבות העלילה זהו בעיקר סיפור על כוחן של חברות ושל אהבה.

הספר נפתח במכתב שכותב וולף אל בנו דניאל בן העשרים, ובו הוא מספר שהחליט סוף סוף לחשוף בפניו את הסוד האופף את סיפור ההשרדות, סוד שנוגע באופן אישי מאוד לדניאל. בניגוד להתרשמות החיובית מאוד שלי מן הספר, את סיפור המסגרת פחות אהבתי, משתי סיבות. הסיבה האחת היא טיבו של הסוד: לטעמי, הסופרת הלכה כאן צעד אחד יותר מדי עם עלילות המשפחה. סיפור ההר (כך, אגב, נקרא הספר במקור The Mountain Story) עומד לגמרי בפני עצמו, ולא היתה סיבה להעמיס עליו את הסיבוך הנוסף. הסיבה השניה היא עצם ההחלטה לגלות את הסוד: נכון שזכותו של דניאל לדעת, אבל לדעתי, זכותו גם לא לדעת, וזו ההחלטה שאביו היה צריך לקבל (ולא אוכל להרחיב בנימוקי מחשש ספוילר).

בהתעלם מאלמנט הסוד, הספר מומלץ.

The Mountain Story – Lori Lansens

כתר

2015 (2014)

תרגום מאנגלית: אמנון כץ

הצרה עם עזים וכבשים / ג'ואנה קאנון

d794d7a6d7a8d794-d7a2d79d-d7a2d796d799d79d-d795d79bd791d7a9d799d79d

עלילת "הצרה עם עזים וכבשים" מתרחשת בעיר אנגלית קטנה בקיץ 1976. באחת משדרות העיר, בבתים חד קומתיים, מתגוררות מספר משפחות, כל אחת ויחודה, כל אחת וסודותיה. השכנים בוחשים אלה בחיי אלה, ומאוחדים – כך נראה על פני השטח – רק בשנאתם כלפי הדייר בבית מספר אחת-עשרה. במהלך רובו של הספר העלילה מסופרת מפיה של גרייס בת העשר, שבעקבות היעלמות אחת השכנות יוצאת עם חברתה טילי לחפש את אלוהים בתקווה שישיב דברים על תיקונם. את העלילה משלימה הסופרת כמספרת יודעת-כל, והיא חושפת בהדרגה את מה שמתחת לפני השטח, תוך שהיא מדווחת על שהתרחש באותו מקום עם אותם אנשים תשע שנים קודם לכן.

יש בספר מכל טוב: התבגרות, אמונה, עדריות, שנאת השונה, פשע, יחסים בתוך המשפחה, חברות, סודות, גזענות, אשה נבגדת, אלמן מיוסר, אנאלפבית, אם שתלטנית, ילדה חולנית ועוד. ג'ואנה קאנון רקחה מיקרו-קוסמוס שיכול לייצג חברה גדולה יותר. הספר שזור הומור – המחנה הזמני שהוקם סביב פתח הניקוז מצחיק במיוחד – הדמויות ברובן מאופינות היטב, והסגנון קריא.

הצרה עם הספר, מבחינתי, היא שהוא נקרא יותר כקומדית מצבים דרמטית ופחות כספר. כמו בסדרת טלויזיה אינסופית נחשפות מדי פעם פיסות מידע חלקיות, שנועדו לגרות את הסקרנות כדי להבטיח את המשך הצפיה. התוצאה היא ספר ארוך מדי, נודניקי מדי, ובסיכומו של דבר לא מותח כפי שהוא אמור להיות. בערך באמצע הספר כבר לא היה אכפת לי מהתינוקת שנחטפה, ובכל פעם ששוב הוזכרה מגבת מטבח חשתי דחף לסגור ולפרוש. שפע הביקורות החיוביות גרם לי להמשיך לקרוא עד הדף האחרון, אבל לצערי אני לא יכולה להצטרף למשבחים. "הצרה עם עזים וכבשים" אינו ספר רע, אבל בעיני הוא חביב בלבד וזניח.

The Trouble with Goats and Sheep – Joanna Cannon

תמיר // סנדיק

2016 (2016)

תרגום מאנגלית: שי סנדיק