תשובה למכתב מהלגה / ברגסוין בירגיסון

כשביארני, חוואי איסלנדי, היה גבר צעיר, הציעה לו הלגה, האשה שאהב, לעבור איתה לרייקיאוויק. שניהם היו נשואים לאחרים, אך לא הנאמנות לאשתו עמדה בינו ובין חיים משותפים עם הלגה. כעת, כשהוא בן תשעים וחש כי מותו קרוב, הוא כותב אליה, מגולל את סיפור אהבתם ואת חייו לאחר שדחה את הצעתה. בניגוד לכתוב על כריכת הספר, במכתבו הוא אינו אוזר אומץ לספק סוף-סוף הסבר להחלטתו – ההסבר ניתן בזמנו ונדחה בתקיפות. הכתיבה החשופה והמפורטת, שנועדה יותר לעצמו מאשר לנמענת, היא מעין סיכום חיים, שיר הלל לאהבה ולאיסלנד המסורתית.

פרשת אהבתם של ביארני והלגה התרחשה בתקופת מלחמת העולם השניה. איסלנד נכבשה מרצונה על ידי בעלות הברית, והאמריקאים הותירו במדינה נוכחות צבאית גם אחרי המלחמה. כמו הלדור לכסנס ב"תחנת האטום", בֶּרְגְסוֶין בירגיסון, מפיו של ביארני, מתייחס בחוסר שביעות רצון לנוכחות הזרה ולאמריקניזציה שהיא מביאה איתה. שני הסופרים מבטאים בספריהם גם את הדילמות שגרמה האורבניזציה, את הפערים שבין תפיסת החיים הכפרית לעירונית, בין עצמאותו של החוואי לחייו של השכיר. הם כואבים את ההתנתקות מן השורשים המסורתיים והמיתולוגיים, ואת ההעתקה מתרבויות זרות הגורמת לשחיקת היחודיות המקומית. משום כל הגורמים הללו, ביארני סבור שמעולם לא עמדה בפניו באמת אפשרות הבחירה: הוא יכול היה לאהוב את הלגה בכפר, שאינו דוחה את הקִדמה אך מכבד את העבר, ואהבתו היתה נובלת בעיר הזרה לו ולרוחה של איסלנד. או אולי, כפי שהוא מודה ביושר כמעט במאמר מוסגר, הוא אהב את הריגוש ואת הסערה שבגעגוע, וקִרבה היתה מכבה אותם.

בֶּרְגְסוֶין בירגיסון, בדבר הסופר בסיום, כותב כי הספר נכתב משום שהיתה לו הזכות להתרועע עם מספרי סיפורים. "תשובה למכתב מהלגה" כתוב אף הוא בסגנון זה של סיפור מסתעף ורבגוני, ורבים בו האזכורים ליצירות ספרותיות ומיתולוגיות איסלנדיות, שכן ביארני מושרש עמוק ולבלי הפרד באדמה שירש מדורות רבים של משפחתו ובתרבות עליה צמח. הסופר שילב בכשרון בין האהבה, המתוארת בליריות וברגש, לדעותיו המוצקות של ביארני באשר לחברה האיסלנדית, התרגום לעברית זורם ונאה, והספר נוגע ללב ומומלץ.

Svar við bréfi Helgu – Bergsveinn Birgisson

לסה ספרים

2020 (2010)

תרגום מאיסלנדית: שי סנדיק

תרגום השירים: משה ארלנדור אוקון

צלו של בלדור / שון

baldur_master

איסלנד, 1883, צייד עיקש יוצא בעקבותיה של שועלה ערמונית. משחק מוחות מתנהל בין השניים, כשהחיה מושכת את הצייד אל אזור סלעי, בו תוכל להסוות את עצמה, והצייד קופא על מקומו למשך שעות, מצפה שתעשה טעות ותיחשף. כשהיא זוקפת את ראשה, הוא מכוון ויורה. האם הצייד, בַּלדוּר סְקוּגָסוֹן שמו, פגע בשועלה? השאלה נותרת פתוחה כשהסיפור חוזר ארבעה ימים אחורה.

בחווה איסלנדית מוסר פריד'ריק ב' פריד'יונסון ארון מתים כבד ואטום לידיו של השוטה המקומי, כדי שיוביל אותו אל הכומר לקבורה. אהבה אל אשה שמתה קושרת בין השניים, האחד הוא האיש שהתגורר אתה בשנים האחרונות, השני מאוהב בה. בראש הקהילה המקומית עומד הכומר בַּלדוּר סְקוּגָסוֹן, שמנהל את אנשיו ביד קשה. לאחר שמנע מן האשה לשיר בכנסיה, משום ש"על דבר האל להגיע לאוזני הקהילה מבלי שיופרע על ידי הבלים של שוטים", ואיש לא נחלץ להגנתה, ניתק פריד'ריק, שפרש עליה את חסותו, את מרבית קשריו עם אנשיה. ברית של דחויים נקשרה בין האשה, שחוותה טראומה והתבטאה בהברות הברורות רק לה, ובין השוטה, בעל תסמונת דאון, שחמק מגזר דין המוות שהוטל על תינוקות אשר זוהו כמונגולואידים. כעת מפקיד פריד'ריק בידיו מכתב עבור הכומר, המשמש גם כסגן שריף, ובו הוא מסדיר את הקבורה.

הסיפור שב אל הצייד, כעת עם הידיעה מיהו ומהו. על חטאיו בפני בני האדם ובפני בעלי החיים יעניש אותו הטבע האיסלנדי הנוקשה, המשחק תפקיד מכריע לכל אורכו של הספר.

הסופר כתב יצירה, שכמו מזג האויר המקומי, נעה בין אור לערפל, בין פרטים חדים לטשטוש דמוי הזיה, בין רוך להתאכזרות. הספר הקצר והמינימליסטי מציג סיפור אהבה מרטיט לצד ביקורת חברתית קשה. ראש הקהילה הוא האיש הרע כאן, אך הקהילה כולה מתאפיינת בעדריות מרושעת ובעוינות לזר ולשונה. האשה של גארנט, שהפכה לשועלה, עולה בזכרון, כשהארועים מתפתלים בין החייתי לאנושי. העלילה נטועה בעבר הרחוק והפרימיטיבי, ובכל זאת היא עכשווית ושייכת ונוגעת.

ספר מיוחד ומאוד מומלץ.

Skugga Baldur – Sjón

לוקוס

2019 (2003)

תרגום מאיסלנדית: משה ארלנדור אוקון

dig