מחייו של לא-יוצלח / יוזף פון אייכנדורף

בנו של הטוחן שוכב לו להנאתו בשמש. זה עתה התעורר, וכעת הוא מוחה את קורי השינה מעיניו ומאזין בניחותא לגלגל הטחנה ההומה בעליזות. אביו, שהשכים קום לעמל יומו, אינו מרוצה מבטלנותו של הבן. נמאס לו לפרנס את הלא-יוצלח, והוא מציע לו לצאת אל העולם ולהתחיל להשתכר למחיתו. הבן, שנפשו יוצאת אל המרחבים, נוטל את כינורו ועוזב. מכאן ואילך מתגלגל הסיפור, ומתגלגל גיבורנו, מן הכפר לוינה ומשם לאיטליה וחזרה. בדרך יתאהב ברוזנת יפיפיה, יועסק כגנן וכגובה ולא יתמיד בעבודתו, ישתכן בטעות בארמון מפנק, וכשייחשפו בפניו כל פיתולי העלילה שאליהם לא היה מודע, ימהר לממש את אהבתו.

על פניו נדמה כי הבחור חי חיים אדישים, מניח לארועים לחלוף על פניו מבלי לאבד את אי-האכפתיות השלווה שלו, לוקח הכל בקלות יחסית, כולל משברים ושברון לב, ובכל הזדמנות שולף את הכינור מנרתיקו ופוצח בשיר. העולם הוא ביתו, הנוף הוא המעצב את מצב רוחו. הוא נע בעקבות ההזדמנויות, ובועט ברגל קלה בכל מה שעשוי להעיק עליו. משרת הגובה, שזכה בה ללא שום כוונה או מאמץ, היא דוגמא לכך. חובות המשרה אינם נהירים לו, הוא מתענג בעיקר על המלבושים שהוא מוצא בבית הגובה, ועוקר את צמחי המאכל שבגינה לטובת פרחים שהוא מעניק בסתר לרוזנת.

אבל הסתמיות הנינוחה של חייו מכסה על אי-נחת ועל תלישות. בשלב די מוקדם בסיפור הוא אומר, "לאן שאני בא, דומה שאחרתי להגיע, כאילו העולם כלל לא לקח אותי בחשבון". למרות הנופים המרהיבים והשירה והריקודים, געגועיו למולדת כוססים בלבו, ותשוקתו לאהבה ולבית אינה מרפה ממנו.

העלילה מסופרת בסגנון של סיפור עממי פשוט ורומנטי. הטקסט על הכריכה (במהדורה העברית הראשונה מ-1998) משתמש במילים "כמעט נדמה, ספר ילדים, השייך למשפחת האגדות", כדי לתאר את הרושם החיצוני שלו. הסיבה שבגינה הספר נחשב קלסיקה כבר קרוב למאתים שנה נעוצה, לדעתי, בצרימה (דיסוננס) שבין הסגנון הפשוט והאי-אכפתיות המוצהרת של המספר לעומק רגשותיו ולחוסר המנוחה שלו.

למהדורה המחודשת משנת 2017 צירפה ההוצאה מבוא מאת ד"ר עמוס נוי. המבוא מאיר העיניים מציב את היצירה בהקשרים החברתיים והפוליטיים שלה, ומעמיק את הבנתה. לדעתי, כדאי לקרוא קודם את הסיפור, לחוות אותו חוויה בלתי אמצעית, ולהותיר את המבוא לסיום.

יוזף פון אייכנדורף, כך למדתי מדברי ד"ר עמוס נוי וממקורות ברשת, היה מן הסופרים המרכזיים בתקופת השיא של הרומנטיקה הגרמנית, והוא מוכר כיום בעיקר בזכות מאות משיריו שזכו לאלפי לחנים. מבין הנובלות שכתב, "מחייו של לא-יוצלח" היא הידועה ביותר, וזו שצלחה את חלוף השנים.

Aus dem Leben eines Taugenichts – Joseph von Eichendorff

הקיבוץ המאוחד

1998 (1826)

תרגום מגרמנית: ידידיה פלס