רביעייה אנגלוסקסית / וולף, מורלי, לונדון, ולס

רביעיה אנגלוסקסית

"רביעייה אנגלוסקסית" הוא קובץ המכיל חמישה סיפורים מאת ארבעה סופרים. משותפת להם שפת הכתיבה – אנגלית –  כמו גם העובדה שכולם פרי עטם של סופרים איכותיים בעלי שם, שהטעם הטוב של יצירותיהם לא פג, למרות שעברו כמאה שנים מאז ראו אור לראשונה.

הסיפור הראשון, "קרקס עם שחר" מאת תומס וולף, הוא תיאור מלא חיים ורגש של שני צעירים, המשכימים קום כדי לספוג את האוירה המיוחדת האופפת את הקרקס שהגיע לעירם. וולף לוכד את קסמו של הקרקס בעטו הרגיש, והתפעמותם של הצעירים מדבקת.

כריסטופר מורלי כתב את הסיפור השני, "עצות לשבורי הלב". אחד מקוראי טור העצות מתאהב בכותבת הטור, ומפלס בתחבולות את דרכו אל לבה. סיפור חביב וחינני, ויחד עם זאת שוביניסטי להחריד, לגמרי לא מה שציפיתי ממי שכתב את דמותה של גיבורת "פרנסוס על גלגלים".

שני הסיפורים הבאים, "חתיכת בשר" ו"המקסיקני", נכתבו על ידי ג'ק לונדון. בשניהם מתוארים בפירוט קרבות איגרוף, ובשניהם האיגרוף אינו הנושא. בראשון מבין השניים הקרב הוא מאבק בין כוחם של העלומים וחפזונם לחולשתה של הזיקנה ולתבונתה. בשני המאבק ניטש בין מתאבק שהמשחק הוא חייו ומטרתו רווח אישי, למתאבק הנלחם למען המהפכה המקסיקנית. שני הסיפורים מצוינים.

את הסיפור האחרון, "ארץ העיוורים", כתב האנגלי היחיד בחבורה, ה.ג'. ולס. אדם רואה נקלע לעמק מבודד, שכל תושביו עיוורים. בעיני הסיפור הוא משל על הנטיה הדורסנית של ההמון העיוור, הבור, לספח אליו את הרואים נכוחה. ולס מעמיד את גיבורו בפני בחירה קשה, והחלטתו שימחה אותי.

שלושת המתרגמים – לי עברון, יהונתן דיין ויותם בנשלום – עשו עבודה יפה בהנגשת הסיפורים אל הקורא של ימינו, מבלי לאבד את הטעם של פעם.

קשה לפספס עם מבחר מסיפורי יוצרים אלה, ו"רביעייה אנגלוסקסית" מומלץ בחום.

תשע נשמות

2019

Circus at Dawn – Thomas Wolfe (1935) תרגום: לי עברון

Advise to Lovelorn – Christopher Morley (1921) תרגום: יהונתן דיין

A Piece of Steak – Jack London (1909) תרגום: יותם בנשלום

The Mexican – Jack London (1911) תרגום: יותם בנשלום

The Country of the Blind – H.G. Wells (1911) תרגום: יותם בנשלום

מודעות פרסומת

הדלת שבקיר; תחת הסכין / ה.ג' ולס

989348

הספר מכיל שני סיפורים, המוקדם שבהם הוא "תחת הסכין" משנת 1896 והמאוחר הוא "הדלת שבקיר" משנת 1911.

הסכין שבסיפור המוקדם היא זו שבידי המנתח. המספר, העומד לעבור ניתוח, תוהה אם ישרוד אותו. "ואם אמות תחתיה?" – כך נפתח הסיפור, ובדפיו הראשונים הוא מתאר את הרהוריו, את קהות הרגש התוקפת אותו לנוכח אפשרות מותו. לאחר מכן הוא עובר לספר על הניתוח עצמו, על תקלה שאירעה בו, שבעקבותיה ניתקה רוחו מגופו, ועל חווית הריחוף שפקדה אותו. כשהתברר ששב אל החיים, נמוגה כליל אותה קהות אפורה שהיתה נחלתו בתקופה האחרונה. הערכתי את המסגרת, את הלפני והאחרי. תיאור המסע בחלל של נשמתו, המתרחקת מכדור הארץ ויוצאת ממערכת השמש, היה מייגע בעיני. כתוב מדויק וחי, אך הוא אינו מסוג הסיפורים הנשארים איתי אחרי הקריאה.

הסיפור השני, לעומתו, עמוק יותק בעיני. חברו של המספר חווה בילדותו מעבר מן העולם המציאותי האפור אל מעין גן-עדן צבעוני ומאושר. בבגרותו נקרתה בדרכו מספר פעמים הדלת אל אותו עולם, אך תמיד היתה לו איזושהי סיבה לא לפתוח אותה, למרות כמיהתו אל השלווה שחש כשפתח אותה כילד. זהו סיפור מהנה על הבחירות העומדות בפנינו, על הפיתוי לרדת ממסוע החיים הדוהר קדימה אל אפשרויות רגועות יותר.

הכתיבה של ה"ג' ולס בהירה ושוטפת, ודמיונו העשיר מקורי ומאפשר זוית ראיה יחודית על הרעיונות שהוא מעלה. יותם בנשלום תרגם בעושר לשוני ובשפה נאה.

שני הסיפורים זמינים בשפת המקור ברשת – "תחת הסכין" ו"הדלת שבקיר".

The Door in the Wall; Under the Knife – H. G. Wells

תשע נשמות

2018 (1911, 1896)

תרגום מאנגלית: יותם בנשלום

מלחמת העולמות / ה.ג'. ולס

%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%aa

הרברט ג'ורג' ולס, מי שנמנה עם האבות המייסדים של ספרות המדע הבדיוני, כתב את "מלחמת העולמות" ב-1897, ומיקם אותו לא בעתיד דמיוני, אלא בתקופתו שלו. ב-1894 צפה המספר, לילה אחר לילה במשך עשרה לילות רצופים, בהבזקי אורות משונים על המאדים, שהתבררו זמן קצר אחר כך כקליעים ששוגרו משם אל כדור הארץ, כשהם נושאים עימם אחדים מבני המאדים יחד עם הציוד שיאפשר להם להשתלט על הטריטוריה החדשה ועל תושביה. המספר מתאר את הסקרנות שבה קידמו בני האדם את הפולשים, סקרנות שהתחלפה באימה ובפאניקה, את הנסיונות להלחם בבני המאדים באמצעות תותחים, את הטכנולוגיה המתקדמת של הזרים, את המוות וההרס שגרמו, וגם את מפלתם הצפויה מראש, לא מידי בני האדם, אלא מידי החיידקים המקומיים שכנגדם לא היו מחוסנים.

למרות שהספר עוסק גם בטכנולוגיה ובהרפתקאת הישרדות אפוקליפטית, עיקר הענין בו – ונדמה שלזה כיוון הסופר – הוא בבחינת התנהלותם של בני האדם לנוכח אסון, ובהשלכה מאורחותיהם של הפולשים אל אורחותיה של האנושות. המספר פוגש בנתיב ההימלטות שלו דמויות שונות, כל אחת מרקע אחר, כל אחת ותגובתה היחודית לסכנה: היערכות לשיקום האנושות או כניעה לאימה עד כדי טירוף, אחוות ניצולים או איש איש לעצמו. באמצעות התיחסותו אל האנשים שהוא פוגש, הוא מביע ביקורת חברתית, שאינה תלוית מקום וארוע, אלא עשויה להיות רלוונטית לכל חברה אנושית בכל מצב. אל בני המאדים, למרות הרוע שהם מייצגים, ולמרות האדישות המוחלטת שלהם כלפי הסבל שהם גורמים, הוא אינו מתייחס באיבה: כאלה הם, זה טיבם, מוח ללא גוף החייב להתפשט לכוכבים זרים כדי להתקיים. הוא כן מנצל את הקיצוניות שהם מייצגים כדי להשליך על תופעות אנושיות ולהתריע מפני ישומן: האופן שבו חברות חזקות משתלטות על חברות חלשות מהן, משנות בכפיה את אורח חייהן במקרה הטוב, משמידות אותן פיזית במקרה הרע. היחס האדיש של בני האדם אל בעלי החיים, בהם הם רואים מקור מזון ותו לא.

לצד הביקורת יש גם תקווה: הטכנולוגיה שהביאו עימם הפולשים תקדם את הידע הטכנולוגי האנושי. הפלישה שלהם לכדור הארץ תלמד שניתן לעזוב את כוכב הבית בעת הצורך, ותפתח פתח לתקווה לעתיד רב אפשרויות. וההתבוננות בתוצאותיו של רוע אדיש אולי תאיר את עינינו באשר לתוצאותיה של אדישותנו שלנו כלפי בני אדם אחרים וכלפי בעלי חיים, לתוצאותיו של הרוע שעלול להתלוות לכוח.

גם אם לא יוותר לנו כל לקח אחר ממלחמה זו, הרי לפחות יהיה בה כדי ללמדנו חמלה מהי – חמלה ליצורים משוללי הבינה, הנתונים לשררתנו.

ליצירתו של ולס כבר יוחד מעמד אייקוני, ואני מצטרפת בלב שלם לממליצים עליה.

The War of the Worlds – H.G.Wells

כתר

1979 (1897)

תרגום מאנגלית: אביטל ענבר

הגרסה המוסיקלית של ג'ף ויין