שם מלא: ראש העיר קסטרברידג': חייו ומותו של איש בעל אופי
אל היריד בווסכס עילית מגיעה משפחה צעירה. מיכאל הנצ'רד, אוגד שחת המחפש פרנסה, אשתו סוזאן, ובתם התינוקת אליזבת-ג'יין. כשהם עוצרים לאכול באחד האוהלים, הנצ'רד נענה להצעתה של המבשלת, ומוהל את הנזיד המוגש לו באלכוהול. ככל שהוא הולך ומשתכר, הולכים ומשתחררים מעצורי לשונו. הוא קובל בקול על חייו שנעצרו בשל היותו נשוי ואב לילדה, ובשיא טרוניותיו הוא קם ומציע למכור את אשתו. ריצ'רד ניוסון, ספן שמזדמן למקום, מקבל את ההצעה. סוזאן, אשה כנועה בדרך-כלל, מבהירה לבעלה כי אם לא יחזור בו היא תקום ותלך והילדה אתה, ומשהוא ממשיך בשלו היא חוברת אל הספן ועוזבת. הנצ'רד עתיד להתחרט על מעשהו לאחר שיפוג יינו, אך יגלה כי איחר את המועד, ועקבותיהן של אשתו ושל בתו נעלמו. אחוז חרטה ינדור לא להביא אל פיו משקה אלכוהולי במשך עשרים ואחת שנים, כמניין שנותיו עד כה.
עשרים שנה אחר-כך מגיעות סוזאן ואליזבת-ג'יין אל אותו המקום. אחרי שנטרפה ספינתו של ניוסון, והשתיים נותרו בחוסר כל, החליטה סוזאן לחפש את בעלה בתקווה שיספק לבתה תמיכה כלכלית. הנצ'רד, כך הן מגלות, הפך בינתים איש אמיד, סוחר מצליח בתבואה, שבזכות עושרו ומעמדו החברתי הוכתר כראש העיר קסטרברידג'. מכאן ואילך נפרשת עלילה רבת פיתולים, שמשתלבים בה אשה מעברו של הנצ'רד, צעיר סקוטי חביב ומוכשר שעובר במקום ומתפתה להשאר כמנהל עסקיו של ראש העיר, מבשלת הנזיד מן היריד, עובד מאוכזב שואף נקם, שועי העיר ודלת העם. העלילה מתרחשת על רקע החיים החקלאיים באזור, הנתונים לשרירות לבו של הטבע, ועל הרקע החברתי של התקופה.
יש בספר משהו טלנובלי, והרדי עצמו הכיר בכך, אם כי במונחים אחרים מן הסתם. הספר פורסם תחילה בהמשכים בעיתונות, והרדי סבר בדיעבד כי העמיס על העלילה יותר מדי תקריות כדי לספק לקוראים התרחשות מעניינת בכל שבוע. לכן יש לנו כאן שתי נשים שמאוהבות באותו גבר, ומת לכאורה ששב ומופיע, ושורה של אי הבנות שמחכות להתרה, וכמה צירופי מקרים, ועוד כהנה וכהנה תפניות וטריקים.
ובכל זאת, הספר הוא רב עוצמה ועומד במבחן השנים בזכות דמויותיו המעוצבות להפליא, והדברים אמורים בעיקר בדמותו של הנצ'רד. ראש העיר הוא אדם קשה. הוא נוטר טינה עזה, עיקש, מוּנָע פעמים רבים על ידי רגש סוער במקום על ידי הגיון, גורם עוול לקרובים ולרחוקים. אבל הוא גם אדם מוסרי, עומד בדיבורו, סוחר הגון. יותר משהוא קשה כלפי אחרים, הוא קשה כלפי עצמו. נדמה כי שתי נפשות מתרוצצות בקרבו, זו שמייחלת לכפרה ולאהבה, וזו שמחבלת בה. יש לו היכולת להביא לחורבנם של אחרים, הוא יוצא לעשות זאת בנחישות, ונרתע ברגע האחרון. חסרה לו היכולת לנהוג באורך רוח ובנועם, גם כשברור לו שדרך זו תפעל לטובתו. הנה כך כותב עליו הרדי: "תכנית כזאת להפוך עליו את לב יריבו רחקה מסגולותיו קשות-העורף של ראש-העיר. לדקויות ביתיות כגון אלה זר היה עד אפס-תוחלת. בין אם אהב איש או שנאהו, נסכל לנהוג בו כשור-הבר". וגם "גרימת שברון-לבב כזה הבעיתה גם איש כמוהו. על פי מזגו יכול היה להצמית את שניהם גם יחד בעידנא-דריתחא, אך להשלים את המעשה ברעל-פיו נבצר אפילו מתעוזת-משטמתו". מכיוון שעליו להענש על חטאו הראשון, ומכיוון שאופיו עומד לו לרועץ, מפלתו צפויה, ובכל זאת הוא מכמיר לב.
לכדה את תשומת לבי הפיסקה המתארת את יחסה של העיר כלפי הנצ'רד אחרי שנחשף סוד החטא שבגינו התנזר מאלכוהול. אותם הדברים ממש כוחם יפה לימינו, כשפרשיות מן העבר צצות והורסות חיים: "מן השילומים אשר שילם במרוצת חייו התעלמו לאור הזוהר הדרמטי של המעשה המקורי. לו נודעה התקרית מקדם כי אז נחשבה עתה במעט, כחטאת-נעורים כבדה אך יחידה של אברך אשר דבר לא היה כמעט בינו ובין האזרח-דהאידנא, הנכבד והשקול (ולו עקשן במקצת). אך מאחר שהמעשה נח מאז למעצבה לא הורגש פער השנים, והכתם השחור של ימי-בחוריו לבש צביון של פשע טרי".
הדמויות הנשיות הראשיות בספר מעניינות אף הן. סוזאן, אליזבת-ג'יין ולוסֶטה, ברוח אותה תקופה של מחצית המאה התשע-עשרה, תלויות במידה רבה בגברים, אבל הרדי מייחס לכל אחת מהן עוז רוח ואפשרות בחירה בתוך המסגרת המגבילה: סוזאן שלא התחננה על נפשה כשבעלה מכר אותה, אלא קמה והלכה; אליזבת-ג'יין שידעה להתרחק ממקומות שהזיקו לנפשה ולבחור בעצמאות יחסית; ולוסטה שביקשה לכסות על חטאה, והשכילה לחמוק מנישואים מאיימים.
לצד אלה, הרדי עוסק ביחסי עיר-כפר, וביחסי בעלי מעמד ודלת-העם. קסטרברידג' שוקקת חיים, והרדי מתאר אותם יפה. הספר המקורי היה מלווה באיוריו של רוברט ברנס, שממחישים את תיאוריו של הרדי, ומכיוון שהם כל-כך תואמים לטקסט הם ממחישים גם את יכולתו של הרדי להעמיד תמונות במילים.
הספר בשפת המקור מצוי במלואו בפרויקט גוטנברג.
מומלץ בהחלט.
The Mayor of Casterbridge – Thomas Hardy
הקיבוץ המאוחד
1977 (1886)
תרגום מאנגלית: א.ד. שפיר
.jpg)
סקירות ספרים 