אקבדורה / מיקלה מורג'ה

מריה היתה בת שש כשעברה מרשות אמה האלמנה לרשותה של בונריה, זקנה ערירית. בכפר הקטן בסרדיניה, התופעה הזו של "ילדים הבאים לעולם פעמיים, מתוך דלותה של אשה אחת ועקרותה של אחרת" היתה שכיחה, והתרחשה בפועל עד שנות השמונים של המאה הקודמת. מיקלה מורג'ה עצמה חוותה אימהות כפולה שכזו, והיתה מה שמכונה "ילדת חיק", fill'e anima, כש"אומצה" בהיותה בת שמונה-עשרה על ידי אם שניה. את הספר הקדישה "לאמא שלי, לשתיהן". המנטליות של מקום קטן ואינטימי, שבו כולם מעורבים בחיי כולם ומשוחררים מביורוקרטיה, אפשרה את התופעה. ההעברה נעשתה ללא משקעים, וחייבה הסכמה של כל הגורמים הנוגעים בדבר, כולל הילדים (הסופרת הועברה בגיל מבוגר יחסית, משום שאביה התנגד לכך כשהיתה צעירה יותר, ובכך נפתח לה פתח ללימודים שלא היו מתאפשרים במשפחתה הביולוגית).

למותר לציין שבגיל שש מריה לא יכלה להביע הסכמה או התנגדות. מכיוון שהיתה לא לגמרי רצויה במשפחתה, בת שנחשבה לטעות אחרי שלוש הצלחות של אחיותיה, ויתרה עליה אמה בקלות. יחד עם זאת הקשרים המשפחתיים לא נותקו, האם נותרה האם, ובונריה כונתה דודה. כשמריה התעקשה לדבר בניב הסרדי ולא להשקיע בלימוד איטלקית, משום שסרדיניה מנותקת מאיטליה, בונריה הדגימה לה את השגיאה שבטיעון באמצעות דוגמא מחייה: "את מנותקת מאמך אבל את בכל זאת הבת שלה, נכון? אתן לא חיות יחד אבל אתן אם ובת".

כל הכפר, חוץ ממריה, יודע מה העיסוק של בונריה. מריה סבורה כי הדודה תופרת, וזהו עיסוקה היחיד, אבל לבונריה חיים חשאיים המתנהלים בשעות הלילה. בחשכה, עטופה בגדים שחורים, היא מתייצבת ליד מיטתם של גוססים, המבקשים לשים קץ לסבלם, ומסייעת להחיש את מותם. זוהי האָקָבָּדוֹרָה, האשה שמביאה את הקץ, דמות מיתית המופיעה בסיפורי סרדיניה, וככל הנראה לא התקיימה מחוץ לסיפורים העממיים. כשמריה תגלה את האמת, בעקבות מקרה שיערער גם את בטחונה של בונריה שהיא יודעת להבחין בין חסד לפשע, היחסים ביניהן יגיעו לכדי משבר. תעבורנה שנים עד שמריה תלמד להתבונן במעשיה של בונריה מנקודת מבט חומלת.

מיקלה מורג'ה מחייה על הנייר את הכפר ואת אנשיו, על האור והצל שבהם. היא מתארת בחיות ובכשרון את הקשר שבין בונריה ומריה, ומעוררת את הדילמה של המתות חסד. סגנונה, בתרגומה היפה של סביונה מאנה, מעשי ופיוטי כאחד, והספר המיוחד מומלץ בהחלט.

Accabadora – Michela Murgia

כנרת זמורה ביתן דביר

2012 (2010)

תרגום מאיטלקית: סביונה מאנה

היקום נגד אלכס וודס / גאווין אקסטנס

hayekum_neged_alex_wood_master

אלכס וודס, נער כבן שבע-עשרה, נעצר על ידי איש מכס בשובו מצרפת לאנגליה. על מושב הנוסע במכוניתו מונח כד אפר, בתא הכפפות מוצאת המשטרה שקית מריחואנה. בחקירה הוא שומר על שלווה, טוען שלא עשה כל רע. הספר מתאר את שבע השנים שקדמו לאותו ארוע, החל מן היום בו נפגע בראשו ממטאוריט, פגיעה שהפכה אותו לחולה אפילפסיה, ועד ליום בו נעצר.

אלכס הוא בן לאב בלתי ידוע ולאם חריגה כלשהו, מגדת-עתידות ובעלת חנות למוצרים ספיריטואליסטים, שטופה באמונות טפלות. כדי לשלוט בהתקפי האפילפסיה הוא נדרש להמנע מלחצים, לשמור על סדר יום קבוע, ולתרגל מדיטציה. בבית-הספר הוא נמנה עם הילדים המכונים "הומואים", הווה אומר תלמיד שקדן, אוהב קריאה, חלש בספורט, ומכיוון שבגיל העשרה להיות שונה זה בלתי נסלח, הוא נופל קורבן לבריוני בית-הספר. ימים אחדים קודם מעצרו אמר לו ד"ר שפר כי הוא "מי שאין בו שום ערמומיות. זה אומר שאתה בדיוק מי שאתה נראה". האמירה הזו תופסת יפה את אישיותו של אלכס, ילד תם וישר, סקרן ותאב ידע, בעל ערכי מוסר הנובעים מפנימיותו. קשייו וגילו הצעיר הם גורם מרסן שעליו להתחשב בו, בהחלט לא גורם מגביל מבחינתו. גאווין אקסטנס ברא דמות שיכולה להתפס כמופתית, אך אלכס הוא בראש וראשונה ילד צעיר, ואחר-כך נער מתגבר, שמגשש את דרכו.

מבעד לעיניו התמימות אך מפוכחות של אלכס, הסופר מביע את דעתו בשורה ארוכה של נושאים, שבזכות נקודת המבט הצעירה מונחים בדרך-כלל בפני הקורא כשהם מופשטים ממורכבות. בשל עיסוקה של האם הוא דן רבות בנושאים של אמונה. הוא יוצא נגד התפיסות המאובנות של מערכת החינוך, שאינה משכילה לטפח את השונה, ומענישה בחומרה יתרה על מילה גסה תוך שהיא מניחה לבריונות לחמוק מתחת לרדאר. מפיו של אלכס הוא מתבטא בציניות תמימה על השוק החופשי ועל הגלובליזציה, ומצביע על הדיסוננס שבין הקלישאות של מוריו להתבוססותו של העולם במלחמות. פה ושם הוא מגניב עקיצות צדדיות (מר פיטרסון אומר, "אני אמריקאי. אנחנו חושדים באינטלקטואלים כבר מאות שנים"), וכל הזמן הוא מוצא עצמו דן בשאלות של מוסר, שהכבדה בהן היא המתת חסד.

אקסטנס מקיף את אלכס בידידים מבוגרים שנכבשים בקסמו, והוא מצדו משכיל לאמץ אותם כמדריכים. ד"ר ויר האסטרופיזיקאית תורמת להשכלתו. הנוירולוג ד"ר אנדרבי, המופקד על בריאותו, מעניק לו יחס חם וקרוב. מר פיטרסון, אתו נפגש באקראי כשברח מבריונים, הופך לידיד נפש. ואמו, שאת דעותיה ואמונותיה הוא בדרך-כלל דוחה, היא סלע איתן בעבורו.

הספר הוא גם מחווה לקורט וונגוט, הסופר המועדף על מר פיטרסון ועל אלכס. הסאטירה השנונה שלו קוסמת לשניהם, כמו גם מסריו המוסריים וההומניסטים ורעיונותיו בתחומים רבים.

"היקום נגד אלכס וודס" כתוב בכשרון רב, נקי מליקויי ספר ביכורים. אקסטנס מלווה את התבגרותו של אלכס, ואם כי גם כילד וגם כנער קוי אופיו זהים, הדמות בכל זאת מתפתחת בהדרגה עם השנים. למרות שפע הנושאים, המעסיקים את הסופר ואת גיבורו, הסגנון רענן וזורם. הספר שופע אמפתיה ותבונה, הדילמות שהוא מציג מעוררות מחשבה, ואלכס כובש את הלב.

The Universe versus Alex Woods – Gavin Extence

כנרת זמורה ביתן

2014 (2013)

תרגום מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי