הספר הלא נכון / נעה ידלין

רונה וגידי, זוג נשוי, מצויים בשלב של שינויים בחייהם. גידי הארכיאולוג גילה ממצא נדיר, שגרם לו לבחון את תפיסת עולמו ולחצות את הקוים ממחנה השמאל אל הימין. רונה, סופרת בהתהוות, שמאחוריה פרס בתחרות כתיבת סיפורים קצרים, נדחפת על ידי גידי, המאמין ביכולותיה, לכתוב יצירת מופת, אבל מגלה שהיא נמשכת דווקא אל סוגת הרומן הרומנטי, "ספרות נחותה" על פי תפיסתו ועל פי תפיסתם של רבים אחרים. האופן בו כל אחד מהם מתמודד עם השינוי, שלמעשה הופך אותם, כל אחד בנפרד, לאדם שונה מזה שהיה בעת שנישאו, הוא תמציתו של הספר, אחרי שמקלפים ממנו את נושאיו האחרים. הגבר מכריז על השינוי, גאה בזכותו להחזיק בדעותיו למרות שהוא מאבד חברים ומואשם אוטומטית, בלי קשר למציאות, בהיותו עוקר עצי זית. האשה מסתירה את השינוי, תחילה מבושה, ואחר-כך מחשש של מה יגידו כולם, ובעיקר מה יגיד הגבר. האם קשר זוגי יכול לשרוד סודות, לשאת מצב שבו אחד השותפים אינו מרגיש בטוח להיות הוא עצמו?

כמו "בעלת הבית" (הספר היחיד של נעה ידלין שקראתי עד כה), גם "הספר הלא נכון" מציע דיון במגוון של נושאים סביב ליבתו. עולם הספרות תופס נתח נכבד מן הספר. האם מוצדק לפסול סוגה שלמה, למרות הפופולריות שלה, משום שהיא מציעה מבנה כמעט קשיח של עלילה ושופעת סקס? האם אין מנוס מיצוג עולמו האישי של הסופר בעלילה? מה מוצדק לעשות כדי לקדם את הספר? האם קיים הבדל מגדרי בכתיבה ובקריאה? ידלין בוחנת את הדינמיקה בין ההוצאה לסופר, בין הקוראות ליצירה, בין הסופרת לביקורת, ועוד תתי-נושאים שלכולם יצוג משמעותי, ולעתים סוער, בקבוצות קוראי ספרים בפייסבוק ובפלטפורמות המציגות סקירות שכתבו קוראים מן השורה. למען האמת, במהלך דפים על דפים בספר הרגשתי כמי שמעיינת בדיון מתמשך ברשת חברתית (ותהיתי אם יש דבר כזה כמו ספר "יותר מדי מציאותי"), כשלכל אחד דעה, ואין סיכוי להגיע לשורה תחתונה מוסכמת. גם "הספר הלא נכון" אינו מציע תשובה לשאלה המייסרת את רונה, האם היא מתפשרת כשהיא כותבת את הספר "הלא נכון" בסוגה "הלא נכונה", במקום להמשיך להשקיע בספר מן הסוגה "הרצינית" שהחלה לכתוב לפני לידת בנה. אני עצמי נוטה מאוד אל האחרונה, ופחות אל ספרים שמטרתם לעשות נעים בבטן, אבל בסופו של דבר הסיווג והקיטלוג לעתים קשוחים ומטעים, הסוגה אינה הנושא אלא התוכן שהסופר מביא אליה, ולא חסרות דוגמאות.  

נמצא בספר גם יחסים בין אחיות, דינמיקה תוך-משפחתית, התמודדות עם לידת ילד ראשון, ביקורת על האקדמיה ועל מוסדות מחקר מטעם עצמם שמתלהבים מממצאים שתומכים בתפיסת עולמם ומייבשים כאלה שלא, ועוד.

הדמות של גידי, שנראה שהסופרת אינה מחבבת, היא מורכבת ומעניינת. נעה ידלין מצליחה להציג באמצעותו את כל מה שרע בגברים פמיניסטים לכאורה, כאלה שמשתבחים בעצמם כי הם עוזרים לבת-זוגם במטלות הבית, מבלי להפנים שהמטלות הללו הן של שניהם מלכתחילה. גידי הוא אדם אמיץ, שהעז לבחון את עמדותיו ולשנותן, אבל הוא גם סטראוטיפי בהתיחסותו לעולמו הקודם. הוא בן-זוג תומך, אבל גם מתנשא בפטרונות. העובדה שרונה בוחרת לשמור את פעילותה הספרותית החדשה בסוד מעידה אמנם על ההתלבטות הפנימית שלה עצמה, אך גם על אי הגמישות של בן-זוגה.

למעט פרק מתיש אחד, שבו משום מה שיחה שלמה באנגלית מתומללת באותיות עבריות, הכתיבה של נעה ידלין מושכת ומדויקת, גם אם היתה לי תחושת דז'ה-וו – בשל חברות בקבוצות פייסבוק – כאילו כבר קראתי את הרוב בעבר. אני לא משוכנעת שמי שספרים אינם עולמו לא יתייגע מעט, אבל בשל הדינמיקה שבין רונה וגידי אני בהחלט ממליצה על הספר.

כנרת זמורה דביר

2022

3 תגובות בנושא “הספר הלא נכון / נעה ידלין

  1. עדיין לא קראתי מספריה של נועה ידלין, נושא היחס לספרות מאוד מעניין. הגיע הזמן להתחיל. תודה על הסקירה וההמלצה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s