סיפורים / זאב ז'בוטינסקי

692653

שלושה-עשר סיפורים פרי עטו של זאב ז'בוטינסקי קובצו בספר זה, רובם ככולם נכתבו בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים. קראתי אותם לראשונה לפני מספר עשורים, וזכורה לי ההפתעה שחשתי נוכח גיוונם, נושאיהם וההומור השזור בכמה מהם. מז'בוטינסקי, המדינאי חמור הסבר, ציפיתי, מן הסתם, ליצירות דידקטיות, לאומיות. מאוחר יותר, כששלושה מן הסיפורים ראו אור (באותו תרגום) בסדרת קלאסיכיס של עם עובד, למדתי מאחרית הדבר שכתב חנן חבר כי ז'בוטינסקי גרס ש"הספר צריך להיות מעניין. לא 'לאומי', כי אם מעניין", וכי היה "רוצה אחת ולתמיד להפריד ביני-של-מטבח לביני-של-שבת".

בשלושה מן הסיפורים עוסק ז'בוטינסקי בנושאים יהודיים. ב"יהודון" הוא נפגש עם נער ארצישראלי יליד רוסיה, שממגעיו עם צעירים במולדת שעזב הסיק, שכדי לגבש את העם היהודי יש צורך ללמוד עברית ולהשיב במכה על מכה. ב"בעל בית כזית" מדריך אותו צעיר יליד הארץ בעת ביקור בעמק יזרעאל, ותחושת השייכות שלו למקום מעוררת במספר קנאה: "אני מביט ומקנא. מעולם לא ידעתי, לעולם לא אדע, אותו רגש שלם, אורגני, אחיד ויחיד של תחושת המולדת, בה נתמזג הכל, העבר עם ההווה, האגדות עם התקוות, הפרטי עם ההיסטורי". " Edmée סיפור של רופא בא בימים" מציף את האנטישמיות המוטבעת בנפשם של הנוצרים מינקות.

קנאה היא הנושא של שלושה סיפורים בקובץ, ביניהם "דיאנה", הסיפור הארוך ביותר. המספר מרבה לבלות בשלושה עם מכרו ועם בת זוגו. כשהוא חש רגשי חיבה כלפי בת הזוג, דיאנה, נתקף המכר בקנאה שהופכת לאובססיה. המספר, מצדו, מטפח את הקנאה בקור רוח מרושע. " Via Montebello 48" הוא מעין וריאציה על "דיאנה". ב"וירג'יניה" מואס גבר באשתו משום שעברה התעללות מינית בילדותה.

סיפורי הילדות משובבי לב, וז'בוטינסקי מיטיב לשקף את חווית הילד בשילוב עם מבטו המפוכח של המבוגר. "סנאית" מתאר התאהבות של ילד בילדה מבוגרת ממנו. "השיטים" משחזר תעלולי נערים המלווים בריחה המשכר של השיטה. מרנין לא פחות הוא "תיאור שוויץ", שבו יוצאים שלושה חברים לשוטט בהרי שוויץ, בלי תכנית מסודרת ואחרי התארגנות כושלת: "לפי דעתי לא זה העיקר, מה מקומות אתה עובר, אלא כיצד אתה מסייר אותם. לסייר את שוויץ צריך לא סתם-כך, אלא בטעם ובשכל: ברגל, בחבורה חמה, עם מדריך לשוורצוולד בכיס, ואם אפשר, במכנסים זרים: אזי כל המקומות טובים ויפים, כאותו הטוב בשירים – אשר לא שמעת…"

עוד בספר סיפור מעורר מחלוקת, "בדורות חשוכים", המתרחש בסיומם של ימי הביניים, ובו איכרים מורדים בברון אכזר, בעיקר בשל העלבון הישן של זכות הלילה הראשון. תגובתן של הנשים, שנלקחו למיטתו של הברון היישר מטקס הכלולות, מפתיעה. "הוּני" נושא מסר על אווילותה של המלחמה, כשהוא מפגיש לשיחה אינטלקטואלית חייל גרמני שבוי, רופא בלגי שמשגיח עליו בדרכו למעצר, ונוסע רכבת רוסי. "בִּיצֶ'טָה" מבקר את נוקשות החינוך במנזר, ו"וְסיובָה" מציב יד זכרון למהפכן שנבגד והוצא להורג.

זאב ז'בוטינסקי כתב סיפורים חינניים, ממוקדים ומעמיקים, חנניה רייכמן תרגם יפה, והקובץ מומלץ בהחלט.

תרמיל

1980 (1900 – 1920)

תרגום מרוסית: חנניה רייכמן

2 תגובות בנושא “סיפורים / זאב ז'בוטינסקי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s