סיפורים מצוירים / נחום גוטמן

סיפורים מצוירים

"סיפורים מצוירים" הוא אוסף של שמונה סיפורים פרי עטו ומכחולו של נחום גוטמן. הסיפורים ראו אור לראשונה ב-1950 בהוצאת ספרית פועלים.

נושאיו של גוטמן מגוונים. "מספריים, גנראל ומכנסים ארוכים" מתאר את המכנסים הארוכים הראשונים שנתפרו לו, ואת תחושת הגובה הנוסף שחש בזכותם, בשילוב סיפור שמספר לו החייט. "תולה המודעות ששיחק לו המזל" הוא סיפורו של חיגר שהשיג עבודה זמנית בהדבקת מודעות, המבשרות לציבור על גזירת הגירוש של האוכלוסיה (בעיקר היהודית) מיפו ומתל אביב ב-1917, וגם תיאור של חברי ועד הישוב היוצאים להעביר את רוע הגזירה ושבים מאוכזבים. "עוד על מכנסיים ארוכים" הוא סיפור על טעות בזיהוי, כשגוטמן הצעיר נחשד כמשתמט מגיוס בזכות מכנסיו שביגרו אותו. "אהבה מצד אחד" יוצא מתל אביב לטבריה, שם נטפל חמור לאדם, וגורם צרות בהתנהגותו השלומיאלית. "שוד היהלומים" הוא פרק מתוך "הרפתקאות חמור שכולו תכלת". "מעשה בשוטר, בסלט ובזנב פרה" מכיל שני סיפורים על ידידו של הסופר, השני שבהם מתאר דבקות בחלומות והתעקשות להגשימם בדיוק כפי שנחלמו. "לא צלצלתי בפעמון" מתאר בהתפעמות את גלגוליהן של תולעי המשי, וכולל גם תיאור משובב לב של צינור מטולא. "לא הגודל העיקר" הוא סיפור קצר אודות יונקת דבש המגינה בשצף-קצף על ביציה מול קוף.

השם "סיפורים מצוירים" הולם עד מאוד את הספר. גוטמן, הכותב כמו משיח לפי תומו, מתייחס בטקסט לציוריו, וכולל טקסט בציורים. הציור הראשון למטה מלווה את הסיפור הראשון, וממחיש את אחת הפסקאות מתוכו: "ובשכונה "נוה שלום" חי בבית ורוד עם תריסי תכלת חייט אחד זקן. ראיתי אותו יושב ליד החלון ובידו מספריים. מספריים גדולים כשל חייט. לא כאלה שיש אצל אמא. עליתי במדרגות אפלות, נכנסתי לחדר קטן". בתום ובחן, משנגמר לו המקום לכתיבה תחת הציור, הוא כותב באלכסון לצדו. את הציור השני למטה הוא מסביר ב"עוד על מכנסיים ארוכים": "האדם הזה ישב ממולי. אחד החבושים. הגזמתי בגודל החלונות שבין זרועותיו. עיקמתי והארכתי את קוי הזרועות – כדי שיהא מקום בחלונות לכל מה שראיתי מבעדם. את המשקפיים הוספתי מדמיוני. ניחשתי לפי מבטו המאומץ כי הוא בעל משקפיים. ואמנם היו לו משקפיים בכיסו". כשהוא שב כעבור פיסקה או שתים להסביר את הציור, קצרה רוחו של אורי, חברו של הצייר, שאתו הוא מנהל שיחות גם בהיעדרו, והלה נוזף בו: "תחדל להיות מצלמה חמורית. זוז". אורי זה משמיע בסיפור הערות רבות, שאולי משקפות ביקורת ששמע גוטמן על יצירתו, או ביקורת שמתח על עצמו, ביניהן, "נחום, אתה מתרחק, אתה מחליק על רצפה רטובה", "נחום, חזור לענין!", "ושלא תסתתר מאחורי גבה של האמנות". למזלנו, לא שעה להן.

מקסים!

תרמיל

1967

סיפורים מצוירים1

 

 

 

 

 

 

 

סיפורים מצוירים2

2 תגובות בנושא “סיפורים מצוירים / נחום גוטמן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s