מדעי הרוח / פבלו דה סנטיס

מדעי הרוח

בבנין הרוס של הפקולטה למדעי הרוח יושב אסטבן מירו וכותב אודות ההרפתקה שעבר במקום. מירו החל לעבוד בבנין כמזכיר המכון הלאומי לספרות מעט לאחר יום הולדתו השלושים, כדי להרוויח כסף שיאפשר לו לעזוב את בית אמו. מעסיקו, פרופסור קונדה, הקדיש את כל ימיו לחקר הספרים שכתב סופר אלמוני בשם הומרו ברוקה, ספרים שאבדו. רק סיפור אחד נותר, "תחליפים" מרובה הגרסאות, ומירו הופקד על מלאכת שחזור הגרסה המקורית. קונדה לא היה היחיד שהתעניין בברוקה עד כדי אובססיה פנאטית. שני פרופסורים נוספים טענו למומחיות בנושא, ובינם ובין קונדה ניטשה מלחמה שטופת אמוציות וגדושת האשמות, אחת מהן טענה שקונדה עצמו הסתיר את הספרים האבודים. כשהחלו גופות להתגלות במבוכי הבנין, ומסעות מחקר בקומה הרביעית עמוסת הניירות הישנים הסתימו באסון, נכנס לתמונה חוקר, כנראה מטעם עצמו. העלילה נודדת לבית חולים פסיכיאטרי, נעה בין מציאות להזיה, משלבת דמויות אפופות מסתורין, ושבה ומתכנסת אל הבנין המתפורר, אל תשתיתו הנרקבת, אל מרתפיו האפלים, ואל הקומה הרביעית המאיימת במבוכי הניירות.

אוהבי ספרים, הערים לכוחה של הספרות ולהשפעת הגומלין בינה ובין המציאות, יאהבו את הספר. העלילה המפותלת, על רכיבי האימה, האבסורד והקפקאיות שבה, אינה המרכיב המהותי של הספר. הרעיונות של הסופר בכל מה שקשור לעיסוק בספרות – הכתיבה והשכתוב, הקריאה והביקורת והמחקר, הקישור ההדדי לחיים – רעיונות שהוא זורק ללא הרף אל תוך הסיפור, הם שמתסיסים את הספר ומושכים הלאה. פבלו דה סנטיס, באמצעות דמויותיו החריגות-משהו, ממציא תסמונות שמייצגות דיבוקים שונים ופנים שונות של מלאכת היצירה הספרותית. הוא בורא, בין השאר, תסמונת שהלוקים בה מסוגלים רק לחלום על ספרים רחבי יריעה, אך אינם מסוגלים לכתוב אותם. תסמונת אחרת גורמת לנושאיה להאמין כי הדברים הפיזיים הם מסמנים המשמשים כדי לבטא את הדבר היחיד שבאמת קיים, השפה. ברוקה, כך מספר רופא שטיפל בו, ערך ניסויים שבהם הוכיח שבאמצעות כתיבה הוא יכול להשפיע על המציאות. אני תוהה אם בשונה מכל התופעות הרפואיות-פסיכיאטריות פרי דמיונו של דה סנטיס, שמו של הסופר המסתורי בא לרמז על אזור ברוקה, אזור במוח שפגיעה בו מחוללת איבוד של היכולת להתבטא באופן מילולי ובכתב.

כליו של דה סנטיס הם אבסורד, ציניות משועשעת, הומור וקורטוב בלשי. בלתי אפשרי לכלוא את הספר תחת הגדרת סוגה – הוא בלשי וגותי והגותי בערבוביה. התחושה בעת הקריאה היא של שמחה ספרותית, כפי שנכתב באחת הביקורות המצוטטות על הכריכה, שמחה על יצירה מקורית, שופעת רעיונות, המהווה חווית קריאה מספקת.

Filosofía y Letras – Pablo De Santis

תשע נשמות

2017 (1998)

תרגום מספרדית: יוסי טל

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s