הגברת הקטנה של הבית הגדול / ג'ק לונדון

הגברת הקטנה של הבית הגדול

"הגברת הקטנה של הבית הגדול" הוא הספר האחרון שפרסם ג'ק לונדון לפני שהלך לעולמו בהיותו בן ארבעים בלבד בנובמבר 1916, בהותירו אחריו עשרות רומנים, קובצי סיפורים וספרי שירה.

את עלילת הספר ניתן לסכם בקצרה: דיק פורסט חי בחווה בקליפורניה עם אשתו פאולה. דיק הוא חקלאי ויזם ואיש עסקים מצליח, אשתו יפיפיה, אמיצה, ברוכת כשרונות יצירתיים. השניים מרבים לארח קרובים וידידים, ביניהם הסופר איוון גרהם, ידידו של דיק. כמו רבים מחבריהם של בני הזוג, גם איוון מתאהב בפאולה. שלא כמו במקרים אחרים, הפעם האהבה היא הדדית. מה יעלה בגורלו של משולש האהבים?

הכתיבה המעודנת של לונדון היא שהופכת סיפור שגרתי ליצירה משכנעת. אין בספר ארועים גדולים, אבל יש בו גוני גונים של רגשות מודחקים המבוטאים ביד אמן. דיק, שהוא הדמות הראשית בעיני, למרות שמו של הספר המרמז אחרת, אינו רק טייקון עסקים, אלא אדם חושב וחוקר, המקבץ סביבו את מיטב המוחות. כשהשיחה בינו ובין אורחיו מתגלגלת לאהבה ולנאמנות, הוא מצהיר כי אין טעם באהבה כפויה, וכי יש להניח לאוהבים ללכת בעקבות לבם: "אינני יכול לתאר לעצמי, שיש הצדקה לדבר או שיש בדבר משום סיפוק, שגבר יחזיק באשה, שהוא אוהב אותה, יותר, ולו רגע אחד, מכפי שהיא רוצה". במהרה תעמוד ההצהרה הזו למבחן. פאולה גם היא דמות מעניינת: בעולם שוביניסטי, בו לאשה אין תפקיד מלבד להיות נוכחת, היא מפתחת את כשרונותיה, ומהווה את מרכז החברה מכוח הכריזמה שנחנה בה, וגם מכוח אהבתו של בעלה. היריבה היחידה בחייה היא עבודתו של דיק, השואבת את מירב זמנו ואת מרבית תשומת לבו. איוון, הצלע השלישית, הוא הדמות החיוורת והפחות מפותחת בספר. הוא נתון ראשו ורובו להתאהבות הפתאומית, ואינו נותן את לבו לשאלות של נאמנות ושל מוסר.

בחיפוש ברשת מצאתי שהספר נחשב סקסי מדי בזמנו, בעוד מבקרי זמננו מלגלגים על צניעותו. בעיני הוא צועד בשלמות על קו התפר. הארוטיות שבו היא בעיני המתבונן, כמו איוון המביט מוקסם בחמוקיה (הלבושים לגמרי) של פאולה. הנאהבים מרחיקים לכת עד כדי שתי נשיקות, ודי בתיאורן של אלה כדי לאצור שפע של ארוס.

הספר נגוע בשוביניזם, אולי בשל רוח התקופה בה נכתב. דיק, שהביע את הרעיון הליברלי שצוטט קודם, אמר גם את הדברים הבאים, תוך שהוא משבח סוסת משא: "בסך הכל אוהבות הן – ביחוד הנקבות של המין האנושי שלנו – אותנו הגברים, והנן אמהות עד עמקי נשמתן. גיבוב הדברים של הנשים המודרניות על זכות ההצבעה ועל הקריירה הוא נטול כל הצדקה ביולוגית". פאולה, אשה בת שלושים ושמונה, מכונה שוב ושוב "קטנה" ו"פעוטה". גם נימה של גזענות משתרבבת לעלילה. את משק הבית הגדול מתחזקים משרתים סינים, שאדונם מעניק להם שמות, כאילו שמם שלהם ואישיותם נמחקים בבואם לחסות בצל אדונם. לקורא בן זמננו יש בהיבטים אלה משום צרימה משמעותית.

בדומה לספרים אחרים של ג'ק לונדון, גם בספר הזה שזורים פרטים אוטוביוגרפים רבים. לכן, בהעדר תמונה על כריכת הספר, התמונה שבראש הרשומה הזו היא של הסופר עובד בחוותו שבקליפורניה.

בשורה התחתונה: מומלץ

The Little Lady of the Big House – Jack London

תבל

1952 (1915)

תרגום מאנגלית: יצחק הירשברג

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “הגברת הקטנה של הבית הגדול / ג'ק לונדון

  1. אני אוהב את ההליכה בקו התפר בין ארוטיקה עדינה, אנושית, אמיתית לבין הנטיה המודרנית (גם בספרות המקור) להיכנס לתיאורים גרפיים שלפעמים נדמה שמרומם לא בז'אנר הספציפי שבו מצוייה עלילת הרומן.
    אני אוהב את אוירת התקופה, הקטע שציטטת אתי על הדיון בדבר זכויות הבחירה לנשים תוך כדי תשבוחות לסוסה, הקפיץ אותי אהל הוא גם אקטואלי בהרבה מימדי חיים אחרים בחברה הישראלית, ( פערי שכר הזויים בין גבר ואשה באותו תפקיד למשל).
    אתי, הסקירות שלך משובחות, מרתקות ומסקרנות.
    בגללך! רשימות הקריאה הופכת לבלתי ניגמרת😃תודה

    אהבתי

    1. תודה רבה, זהר, על המלים הטובות!
      אני חותמת על כל מילה שלך, גם באשר לקו התפר וגם באשר לאי השוויון המגדרי. לפחות היום ההקבלה הזו בין הסוסה לאשה לא היתה עוברת בשקט 🙂

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s