מלחמת העולמות / ה.ג'. ולס

%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%aa

הרברט ג'ורג' ולס, מי שנמנה עם האבות המייסדים של ספרות המדע הבדיוני, כתב את "מלחמת העולמות" ב-1897, ומיקם אותו לא בעתיד דמיוני, אלא בתקופתו שלו. ב-1894 צפה המספר, לילה אחר לילה במשך עשרה לילות רצופים, בהבזקי אורות משונים על המאדים, שהתבררו זמן קצר אחר כך כקליעים ששוגרו משם אל כדור הארץ, כשהם נושאים עימם אחדים מבני המאדים יחד עם הציוד שיאפשר להם להשתלט על הטריטוריה החדשה ועל תושביה. המספר מתאר את הסקרנות שבה קידמו בני האדם את הפולשים, סקרנות שהתחלפה באימה ובפאניקה, את הנסיונות להלחם בבני המאדים באמצעות תותחים, את הטכנולוגיה המתקדמת של הזרים, את המוות וההרס שגרמו, וגם את מפלתם הצפויה מראש, לא מידי בני האדם, אלא מידי החיידקים המקומיים שכנגדם לא היו מחוסנים.

למרות שהספר עוסק גם בטכנולוגיה ובהרפתקאת הישרדות אפוקליפטית, עיקר הענין בו – ונדמה שלזה כיוון הסופר – הוא בבחינת התנהלותם של בני האדם לנוכח אסון, ובהשלכה מאורחותיהם של הפולשים אל אורחותיה של האנושות. המספר פוגש בנתיב ההימלטות שלו דמויות שונות, כל אחת מרקע אחר, כל אחת ותגובתה היחודית לסכנה: היערכות לשיקום האנושות או כניעה לאימה עד כדי טירוף, אחוות ניצולים או איש איש לעצמו. באמצעות התיחסותו אל האנשים שהוא פוגש, הוא מביע ביקורת חברתית, שאינה תלוית מקום וארוע, אלא עשויה להיות רלוונטית לכל חברה אנושית בכל מצב. אל בני המאדים, למרות הרוע שהם מייצגים, ולמרות האדישות המוחלטת שלהם כלפי הסבל שהם גורמים, הוא אינו מתייחס באיבה: כאלה הם, זה טיבם, מוח ללא גוף החייב להתפשט לכוכבים זרים כדי להתקיים. הוא כן מנצל את הקיצוניות שהם מייצגים כדי להשליך על תופעות אנושיות ולהתריע מפני ישומן: האופן שבו חברות חזקות משתלטות על חברות חלשות מהן, משנות בכפיה את אורח חייהן במקרה הטוב, משמידות אותן פיזית במקרה הרע. היחס האדיש של בני האדם אל בעלי החיים, בהם הם רואים מקור מזון ותו לא.

לצד הביקורת יש גם תקווה: הטכנולוגיה שהביאו עימם הפולשים תקדם את הידע הטכנולוגי האנושי. הפלישה שלהם לכדור הארץ תלמד שניתן לעזוב את כוכב הבית בעת הצורך, ותפתח פתח לתקווה לעתיד רב אפשרויות. וההתבוננות בתוצאותיו של רוע אדיש אולי תאיר את עינינו באשר לתוצאותיה של אדישותנו שלנו כלפי בני אדם אחרים וכלפי בעלי חיים, לתוצאותיו של הרוע שעלול להתלוות לכוח.

גם אם לא יוותר לנו כל לקח אחר ממלחמה זו, הרי לפחות יהיה בה כדי ללמדנו חמלה מהי – חמלה ליצורים משוללי הבינה, הנתונים לשררתנו.

ליצירתו של ולס כבר יוחד מעמד אייקוני, ואני מצטרפת בלב שלם לממליצים עליה.

The War of the Worlds – H.G.Wells

כתר

1979 (1897)

תרגום מאנגלית: אביטל ענבר

הגרסה המוסיקלית של ג'ף ויין

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s