בחברה טובה / זהר מנשס

983047

בפרק הראשון של "בחברה טובה" אנו מתוודעים לרונית, אשת עסקים כריזמטית, קילרית בפי מכריה, מִשנה לתומר, מנכ"ל דייה, חברה המספקת שירותי לוגיסטיקה לעסקים. אחרי עשור של השקעה אינטנסיבית בפיתוח החברה, ארוע טראומטי מטלטל את רונית, ובשלו היא מצרה על הנזק שגרמה הקריירה המפוארת שלה לחייה הפרטיים, בעיקר ליחסיה עם בנה היחיד. היא מבקשת סיוע נפשי כדי להתגבר על המשבר, מוצאת לעצמה יעוד כמתקשרת, ומתפטרת מתפקידה דווקא ברגע קריטי בחיי החברה, כשהמשק גולש למיתון, והמתחרים מנסים לנכס לעצמם פלח מן השוק. ההתפטרות תוביל לשרשרת ארועים שתשנה את פניה של דייה ואת חייהם של בכיריה.

בשלב זה הנחתי בחשדנותי שאני יודעת מהי האג'נדה של הספר: בסיומו כל גיבוריו המכורים לעבודה ישליכו את העמל והיזע מאחורי גבם, יזנחו את הערים לטובת הטבע הבתולי, ימצאו את האושר הנכסף במלמול מנטרות ובקליטת מסרים מן העולם שמעבר, ובא לציון גואל. טעיתי לגמרי. זה אינו ספר שחור-לבן סטראוטיפי, המציע פתרון רוחני ללחצים של העולם העסקי. הוא גם אינו מציב זה כנגד זה את ההתמסרות לחיים הפרטיים מול ההתמסרות לעבודה, כי ההפרדה המוחלטת אינה ניתנת לישום עבור מרביתנו, וכמספר האנשים כן מספר הדרכים בהן הם בוחרים לנווט את חייהם. הוא כן מדבר על איזון, וכמה מגיבוריו עוברים תיקון, משמעותי יותר או משמעותי פחות. יותר מכל הוא מצייר תמונה מפורטת של לחצי היומיום בחברה המודרנית, הדחוסה והתובענית, ובעיקר בצמרת העולם העסקי.

אילו הייתי צריכה לסכם את הספר במילה אחת, הייתי בוחרת ב"מדויק". כל מי שעובד בחברה גדולה, ימצא בספר את עצמו ואת סביבתו. בכניסה למשרדי דייה מוצב שלט גדול, בו מוצג חזונה של החברה, בדומה לססמאות הגודשות את קירותיהן של חברות רבות אחרות. ממש כמו ריבה, ישנם מנהלים שלוקחים לעצמם קרדיט מלא על עבודת הכפופים להם, ולא לוקחים שבויים בדרכם לצמרת. בצילם עמלים המוכשרים חסרי המרפקים, כמו מוטי, שנדחקים החוצה. עובדים אחרים שקועים לגמרי בפן המקצועי של עבודתם, כמו גיא, ונדהמים כשהמציאות סביבם משתנה וחובטת בהם. הסביבה החברתית מורכבת מחדורי האמביציה ומאלה שבחרו לפרוש לסגנון חיים אחר, מהחנפנים ומהעומדים על שלהם, מהמכורים לעבודה ומהרואים בה מקור פרנסה בלבד. מתוך ההיכרות עם העולם הזה יכולתי להעריך את הדייקנות בה מתואר ההווי בספר.

הספר ערוך בפרקים, המתרכזים כל אחד בדמות אחת מקבוצת גרעין המייסדים של "משפחת דייה". במרוצת עשר השנים, מאז שתומר ורונית הצטרפו לחברה הכושלת, והפכו אותה לאימפריה, נוצרו קשרים הדוקים בין העובדים הבכירים ובני משפחותיהם, והם משפיעים הדדית אלה על אלה גם בתקופה המתוארת בספר, כשהחברה מעסיקה כאלף ושש-מאות עובדים, ו"משפחת דייה" היא כבר יותר סלוגן ופחות עובדה של ממש. לכל אחת מן הדמויות סוד כלשהו, מעשה שנעשה בעבר ועדיין צף בתודעה בתקופות משבר, בהן אנשים מחפשים סיבה לשיבושים בחייהם, ונוטים לתבנית של חטא ועונשו. הסודות שמדובר בהם הם מן הסוג של פגיעה באחר, נטישה, התנהלות בלתי צודקת, בדרך-כלל בגיל צעיר, כשמלוא העוול נתפס רק אחרי שנים, כשכבר מאוחר לתקן. סודות מן הסוג שמן הסתם כל אחד נושא אתו, ולכן גם בפן הזה של הספר, כמו בפן של הסביבה העסקית, קל להבין ולהזדהות.

פה ושם במהלך הקריאה חשבתי שאפשר היה לצמצם מעט ולא לרדת לעומקו של כל פרט. אבל ניכר שהספר נכתב בסבלנות מרובה, תוך מתן תשומת לב מירבית לדקויות, ובהדרגה נכנסתי גם אני להלך רוח סבלני, ולמרות שנטית ליבי היא אל המרומז והמשתמע על פני ריבוי פרטים, נהניתי בסיכומו של דבר להכיר את הדמויות על שלל פניהן.

כתבתי למעלה כיצד הספר אינו מסתיים. מטעמי ספוילרים לא ארחיב עוד, אציין רק שהתרת הסבך העלילתי נאה בעיני. למעשה, אי אפשר לדבר במקרה זה על סיום של ממש: בעולם הדינמי סיבוך והתרה שלובים זה בזה, וגם כאן, למרות שכמה מן הסוגיות המרכזיות באו על פתרונן, המשבר הבא כבר נרמז.

בשורה התחתונה: ספר מוקפד ואמין, מציף דילמות ואינו כופה פתרונות, נקי מליקויי יצירת ביכורים, עוד בחירה מוצלחת של הוצאת "פרדס".

את הכריכה היפה, הנקשרת לקטע מן הספר בו מתואר נסיון להגיע ברכיבה אל אי רגע לפני שהגאות חוסמת את הדרך אליו, עיצבה קריס מורדוכוביץ.

פרדס

2016

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s