בארץ לא זרועה / יועז הנדל

36200053515b

יועז הנדל, המשמש מאז 2012 ראש המכון לאסטרטגיה ציונית, הקים במסגרת המכון את ארגון זכויות האדם כחולבן. לדבריו השתררה בארץ אנומליה לפיה זכויות האדם הן מונופול של השמאל, והארגון החדש נועד לשנות זאת. מתוך אותה תפיסה נכתב הספר "בארץ לא זרועה": "בצניעות ובענווה הרגשתי שאולי הגיע הזמן להציג את ישראל מנקודת מבט אחרת. מעבר לקווי 67' ולקווי המוסכמות הפוליטיות שהיו נחלת האליטה הישראלית במשך שנים כה רבות".

הכותב גדל באלקנה במשפחה דתית. המעבר של המשפחה לאלקנה שמעבר לקו הירוק נבע ממניעים כלכליים, אך לא התנגש עם תפיסתם הפוליטית. בהיותו תלמיד תיכון הסיר את הכיפה מראשו. בצבא שירת כמפקד פלוגה בשייטת 13, והשתתף במספר מלחמות ומבצעים. ב-2011 מונה לראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה תחת נתניהו, ופרש כחצי שנה אחר-כך משום שלא השלים עם התנהלות לשכת ראש הממשלה בפרשה של הטרדות מיניות (הוא זכה בתואר אביר איכות השלטון בשל חשיפת הפרשה).

בספר, שכותרת המשנה שלו היא "מסע ישראלי", מקדיש הנדל פרק לכל אחד מהנושאים שבמרכז החוויה הישראלית. נמצא שם את מורכבות הנסיונות להגיע להסדר מדיני לצד השד העדתי, האיום האירני, הזרמים ביהדות, חוויות מהשרות הצבאי, רשמים מלשכת ראש הממשלה, יחסי ימין-שמאל ועוד, כשכל אלה שלובים בהתנסויותיו הפרטיות או מבוססים על תחקירי שטח שערך.

יועז הנדל מצטייר כאדם חביב, בעל עקרונות שאינם קיצוניים, קשוב ופתוח, בלתי מתלהם גם נוכח תופעות מקוממות, ובעולמנו הבלתי סובלני זו אמירה לזכותו. הבעיה היא שכתוצאה מכך "בארץ לא זרועה" הוא ספר נחמד, ואני אומרת זאת באכזבה, ולא כמחמאה. מאדם שיושב במקום בו הוא יושב – במכון שמטרתו להציג תכניות יצירתיות וברות יישום לציבור הכללי ולציבור מקבלי ההחלטות – אני מצפה שיעלה על הכתב "תכניות יצירתיות וברות יישום" ולא יסתפק בתיאור מצב. למעט פיסקה אחת, בה הוא מביע את דעתו באשר לצעדים שעל ישראל לנקוט על מנת לקדם את פתרון הסכסוך ביהודה ובשומרון (פרטים בספר ובויקיפדיה), הספר רובו ככולו מסתפק בתיאור המצב הקיים בהתייחס להיסטוריה ולתהליכים שגרמו לו. כשהפרק על האיום האירני, שברובו עוסק בשאלת התקיפה הצבאית כן-או-לא, כולל הצהרות כמו "איראן לא תשמיד את ישראל" או "הפרויקט הציוני לא תלוי בפרויקטים אחרים, דרמטיים ככל שיהיו" – הצהרות שמקומן בנאום יושב ראש הכנסת בטקס המשואות – זה אולי נחמד לקריאה, אבל אי אפשר שלא לשאול: מנין הבטחון? זו משאלת לב או שאתה מסתמך על מידע שלא נכלל בפרק?

אם מעניין אתכם לראות את ישראל על גווניה השונים בעיניו של איש ימין פרגמטי, תמצאו כאן ספר כתוב יפה, מעניין, לא מרגיז איש (למעט מן הסתם קיצונים משני צדי הקשת הפוליטית), ופה ושם גם מחדש. אם תחפצו, כמוני, בספר רעיוני עם הצעות לביצוע, כנראה תתאכזבו.

ידיעות ספרים

2015

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s