שלג בחולות / יצחק רובין

d7a9d79cd792-d791d797d795d79cd795d7aa

"שלג בחולות" מגולל את סיפור חייו של חיים רוטשטיין, שנולד ב-1950 בקרית-ים, היגר כילד בן 13 עם הוריו לארה"ב, הפך לכוכב קומי, וחזר לארץ בסוף המילניום. באמצעות סיפורו של רוטשטיין מתוארת הווית החיים בכור ההיתוך הישראלי, וכן המצוקה שאילצה רבים לחפש את מזלם מעבר לים, והתגבשות הקהילה היהודית-אמריקאית. יצחק רובין עצמו נולד באותה שנה באותו מקום, והספר מבוסס בחלקו על אנשים שהכיר ועל מעשים שאכן התרחשו.

חיים אמיתיים ומעניינים רוחשים בארצנו מחוץ לכותרות ומסגרות עמודי העיתון, ואין טובים מהם.

הספר מחולק לארבעה פרקים, המייצגים שלוש תקופות. בפרק הראשון והשני מתוארת שכונת הילדות בשנות החמישים עד למלחמת סיני. בבלוקים שהוקמו בחופזה כדי לקלוט את גלי ההגירה, התקבצו בני כל התפוצות, איש איש והחבילה שהוא נושא עמו: ניצולי שואה – אירופאים וגם צפון אפריקאים, ניצולי הפרהוד, תימנים שנדדו בדרכים ואיבדו קרובים וחברים, מרוקאים שחוו פוגרומים אחרי שנים של שכנות טובה. כל אחד מהם מתמודד עם עברו ועם קשיי ההווה בדרכו, וכולם יחד בונים בגופם חברה חדשה. לפעמים החברה מאוחדת, לפעמים מפולגת. למרות החיים בצוותא כל עדה שומרת על יחודה, דעות קדומות וסטראוטיפים מפלגים ביניהם, אך הדור השני, אלה שעלו כילדים או נולדו בארץ, מראים ניצנים של כור היתוך של ממש.

מתוך ראיון עם הסופר: "הגזענות בין היהודים הייתה קשה מאוד בימים ההם. ולא רק בין אשכנזים וספרדים, גם פולנים והונגרים לא סבלו זה את זה וכל בני עדות המזרח שנאו את המרוקאים. היו ריבים נוראיים בשכונות ופעמים רבות זה הגיע לכדי אלימות של ממש. האחד היה צועק לשני 'שוורצע' או 'פרימיטיב' והשני היה עונה לו 'חבל שהיטלר לא גמר אתכם'. אבל בתוך זה היו גם חברויות נפלאות ועזרה הדדית, ולמעשה מי שבאמת הצילו את המצב היו הילדים שגדלו יחד ויצרו דור חדש שבו טריפוליטאית מתאהבת ברומני וזה בסדר. למרבה הצער, בשנים שלאחר מכן בן גוריון חשב שכור ההיתוך נכשל ובעליות שהגיעו אחרי שנות ה־50 החליטו לבודד כל עדה בשכונה נפרדת. הבעיה הייתה שהם לא הבינו שבטווח הארוך זו הייתה הצלחה".

בפרק השלישי, הנפתח ב-1963, המשפחה מהגרת לארה"ב בשל קשיי פרנסה. המשפחה החילונית נוחתת לתוך קהילת סאטמר, בשל קרובת משפחה שהתחרדה וארגנה את בואם. גם כאן מנת חלקם אינה קלה: ההורים עובדים בפרך, והבן נאלץ להשתלב בישיבה, שבה אינו מוצא את מקומו. באותן שנים היתה הגירה גדולה מישראל לארה"ב, ושכנים לשעבר – גם אם היו יריבים בארץ – מצאו עצמם חיים בצוותא. המעבר מן המרחבים הפתוחים והדיונות של קרית-ים לצפיפות ולהמולה של ניו-יורק מהמם, כמו גם המעבר מן התמימות והראשוניות האידיאולוגית של הארץ אל התרבות המקדשת הצלחה חומרית. פרק זה מסתיים כשרוטשטיין עושה את צעדיו הראשונים בדרך לכוכבות.

בפרק הרביעי, כשגיבורנו כבר כבן 50, עטור הצלחה ועתיר ממון, הוא מתבקש לנסוע לקרית-ים בשליחות הרב. הנסיעה מאפשרת לו להתבונן בנופי ילדותו, ובמה שצמח מהם, במבט מפוכח של מבוגר מנוסה. הוא פוגש מכרים וחברי ילדות, סוגר מעגל אחד, ומותיר אחרים פתוחים. נשאה חן בעיני גישתו אל העבר, שאינה בגדר ה"פעם היה טוב, ועכשו כבר לא" המקובל:

לשכונה כבר אין כל משמעות לגבי. אין בה כל דמיון למה שהיתה. אין להחזיר את הגלגל לאחור, אלא אם מתיחסים לענין באופן נוסטלגי, ואינני נמצא במקום הזה.

אהבתי גם את הבחירה לא לסגור את הספר עם פתרונות "באושר ובעושר" לכל הבעיות שצצו בו:

אין אני סופר מוכשר כמו גדול סופרינו, ש"י עגנון, שהצליח לפתור את צרתם הארורה של גיבורי ספרו "והיה העקוב למישור". אין מומחה גדול מעגנון לסבך עניינם של בני אדם ולפתור אותם.לכן נאלץ אני לקוות לתיקו, הן בחיי והן בחיי הסיפור.

נהניתי עד מאוד לקרוא את הספר. מגוון הנושאים שהוא עוסק בהם לעומק נרחב מאוד ומעניין מאוד: משמעותם של משפחה וילדים לניצולי השואה ופרעות אחרות, משמעותה של מדינה למהגרים מטעמים ציוניים או בעל כורחם, אמונה או חוסר אמונה בעקבות השואה, יחסים בין אנשים שונים המשתתפים בניסוי הגדול של כור ההיתוך, השפעתה של מלחמת סיני – הראשונה מאז מלחמת השחרור – על אנשים שמלחמה עבורם היא בגדר קץ הכל, ועוד ועוד. הסופר יצר גלריה של דמויות ושל ארועים, העולים חיים ותוססים מבין הדפים. התרשמתי מאוד מן הסגנון, שהוא על סף המיושן ויחד עם זאת שומר על עכשוויות. התרשמתי גם מן היכולת לספר את הסיפור משלוש נקודות מבט שונות מבלי לאבד אמינות – של הילד התמים, של הנער קצר הרוח, ושל המבוגר המפוכח והמסוגל למבט מקיף של עבר והווה יחדיו.

את העטיפה המקסימה עיצבה יסמין וייצמן.

פרדס

2014

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “שלג בחולות / יצחק רובין

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s