ים ביני לבינך / נורית גרץ

yam_beyni_lebeynech2

רחל בלובשטיין ומיכאל ברנשטיין נפגשו בטולוז ב-1913. היא צעירה תוססת, ציונית נלהבת וחברותית, באה לצרפת להשתלם בחקלאות ובציור. הוא צעיר מופנם, יהודי רחוק מציונות, סטודנט להנדסת חשמל. במהלך השנתים הבאות הלכה ידידותם והתהדקה, אך למרות האהבה ההדדית מיכאל נותר מרוחק מסיבות שלא יכול היה להסביר אפילו לעצמו:

מי הנהר התקמטו אז ברוח, קרן שמש, שלרגע היתה על פניה ונעלמה, שוב חזרה, סורקת את שערותיה, את גופה. האוויר כל כך שקוף, כל כך ממלא את העולם ואת החזה. אז למה כמו קירות זכוכית מקיפים אותך, מיכאל? חוצצים בינך לבין כל זה. והרי זה כל כך פשוט: הגישו לך משהו רופף, כמעט כלום, נתנו לך טיול לנהר, נתנו לך את הרחוב הזה כדי לחזור דרכו הביתה, את היום, את הלילה. למה שלא תיקח?

רק אחרי שרחל עזבה את טולוז ב-1915, ונסעה למשפחתה ברוסיה, הבין מיכאל את גודל ההחמצה שהמיט על עצמו, כשלא אמר לה את ה"תשארי" שרצתה כנראה לשמוע. בשנים הבאות יפרידו ביניהם המלחמה, המהפכה הבולשביקית, ומחויבותו של מיכאל להשאר במחיצת הוריו המזדקנים.

אל סיפורם של השניים אנו מתוודעים באמצעות עשרים ותשעה מכתבים שכתב מיכאל לרחל בשנים הבאות. מכתביה אליו לא נמצאו, את חלקם אפשר לנחש באמצעות תשובותיו אליה. המכתבים אינם מובאים במלואם, אלא שזורים בספר כחלק מעלילת חיי גיבוריו. באותו אופן משולבים גם משפטים משיריה של רחל, ומכיוון שלשונה של נורית גרץ עשירה ופיוטית וציורית ונוגה, בדומה כל כך לשירים, השילוב טבעי וזורם, ולשירים – שכבר נותחו ופורשו בדרכים שונות – מוענקים גוונים נוספים על רקע המציאות שיצרה אותם.

בנוסף למכתבים הכתובים, מיכאל של גרץ כותב אל רחל במחשבתו, חי את חייה, כפי שהוא מדמיין אותם. ככל הנראה לא שטחה בפניו את כל קורותיה, כשאלה העציבו אותה, ואם רמזה על מחלתה ועל קשייה אולי לא הבין. הסופרת, כיודעת כל, מספרת את סיפורה האמיתי של רחל, במקביל לסיפורה בלבו של מיכאל, ומנסה לדמיין כיצד – אם בכלל – נודעה לו כל האמת אודותיה, כולל הידיעה על מותה.

מיכאל עומד בחזית הסיפור. המידע שהסופרת ועוזרת המחקר שלה אספו אודותיו חלקי, ובאחרית הדבר מתוארת דרך כתיבת הספר, כשלפעמים הדמיון מקדים את המציאות, ויש לשוב ולשכתב לאור גילויים חדשים. אני מצפה בספרים מבוססי מציאות לקבל הבהרה לגבי מה שקרה בפועל ולגבי מה שהומצא, ושמחתי למצוא זאת כאן.

סיפורם של רחל ומיכאל התרחש על רקע מאורעות כבירים. זה אינו ספר שדן בתהליכים היסטוריים, אבל הוא מציג היטב את השפעתם על היחיד. כך, בין השאר, באמצעות מיכאל, אנו חיים את חייו של אדם פשוט, קצת חולם, די הולך בתלם מבלי להגדיר את עצמו הגדרה פוליטית-חברתית, שנשחק תחת הלחץ – הפיזי והנפשי – של שנות הקומוניזם הראשונות, ובהדרגה מוותר על חלומותיו. כך, כדוגמא, מדמיינת הסופרת את הדרך בה הפך הספר שכתב מיכאל מיצירה רבת מעוף לספר הדרכה יבש:

לאט-לאט, בזה אחר זה, בעבודת עריכה קפדנית, עוזבים האלים היוונים את ספר החשמל של מיכאל. בהתחלה יוצא משם הליוס עם מרכבתו הרתומה לארבעה סוסים, אחר כך אנשי המערה, פניהם אל הצללים, ויוצאים גם תיאורי השמש ואשכול הענבים. נשארו טכניקות התאורה, תנורי החימום והתעשייה, המבנה והפעולה של השנאים. נותר ספר נקי וענייני. דור צעיר של מהנדסים יבנה את התעשייה הרוסית ומיכאל הוא המורה שלהם.

הספר מומלץ ביותר: כוחו בסגנונו הנפלא, ובשליטה בפרטים הקטנים המרכיבים את תמונת חייהם של רחל ומיכאל. כוחו גם באהבה ובחמלה שהסופרת רוחשת לגיבוריה, ואי אפשר שלא לחוש כלפיהם בדיוק כמוה.

את הכריכה המינימליסטית הנאה וההולמת את הספר איירה שלומציון קינן ועיצבה נורית וינר קידרון.

כנרת זמורה ביתן דביר

2015

כָּזֹאת אָנֹכִי:  שְׁקֵטָה

כְּמֵימֵי אֲגַם,

אוֹהֶבֶת שַׁלְוַת חֻלִּין, עֵינֵי תִינוֹקוֹת

וְשִׁירָיו שֶׁל פְרַנְסִיס זַ'ם.

בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים עָטְתָה נַפְשִׁי אַרְגָּמָן.

וְעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים

לְאֶחָד הָיִיתִי עִם הָרוּחוֹת הַגְּדוֹלוֹת

עִם צְרִיחַת נְשָׁרִים.

בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים…  זֶה הָיָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים.

הָעִתִּים מִשְׁתַּנּוֹת

וְעַכְשָׁו –

הִנֵה אָנֹכִי כָּזֹאת.

רחל, צפת, תרפ"ה

3 תגובות בנושא “ים ביני לבינך / נורית גרץ

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s