האדיוטים – אנרכיסט / ג'וזף קונרד

64

הספר מכיל שני סיפורים מאת ג'וזף קונרד, הידוע בעיקר כמחברו של "לב המאפליה" (תורגם גם כ"לב האפלה"). "האדיוטים" משנת 1896 הוא הסיפור הראשון של קונרד שנדפס. "אנרכיסט" מאוחר יותר, משנת 1905.

לא התרשמתי במיוחד מ"האדיוטים". ליתר בטחון, כדי לוודא שלא העייפות שלי הסתירה ממני את מעלותיו, קראתי אותו שוב יום אחר-כך. הוא לא רע, אבל גם לא מושלם. מצאתי בו צדדים מעניינים, אבל יש בו כשלים מבניים. לסיפור צורפה אחרית דבר מאת המתרגם, רוני אמיר, ובה נכתב בין השאר כך (ציטוט קטוע): "הסיפור אמנם לוקה בחסר במבנה ובשרשור העלילה… עם זאת אין ספק ש"האדיוטים" מציע מבט מאלף אל סדנת היצירה של סופר גדול בהתהוות". לומר את האמת, אין לי ענין רב בחקר התפתחות היצירה הספרותית של כל סופר שהוא. אני שואפת לקרוא את המיטב, ליהנות מן היצירה המושלמת, לא מיצירות ראשוניות. מסתבר ש" קונרד עצמו התנער ממנו במידת מה בפתח דבר קצר שכתב לקובץ סיפוריו הראשון (1898)".

"האדיוטים" מתאר זוג איכרים צעירים, שלקחו על עצמם במרץ וברצון את העבודה בחוות הורי הבעל. חייהם התפוררו כשנולדו להם ילדים רפי שכל, או בלשון הבלתי תקינה פוליטית של אותו זמן – אדיוטים. זהו סיפור אפל של התדרדרות מכאב לאימה ולסוף טרגי.

נהניתי מתיאוריו של קונרד את הנוף ואת גיבורי הסיפור. הנה דוגמא לדרך בה הוא מתאר את האיכרים: "בדומה לאדמה שהם אדוניה ומשרתיה, על גברים אלה, שמילתם ומבטם לעולם אינם חפוזים, שאינם מפגינים בעירה פנימית, נשאלת בסופו של דבר השאלה מה מקנן בליבת קיומם ובליבת אדמתם: להט, אלימות, כוח עלום ונורא – או שום דבר מלבד גוש מוצק, מסה פוריה ודוממת, קרה ונטולת רגש, הנכונה להוליד יבול המקיים חיים או גוזר מיתה".

"אנרכיסט" הוא סיפור טוב בעיני. הוא קוהרנטי, עטוף יפה בסיפור מסגרת המציג את הדמות המספרת, זורם היטב אל הסיפור המרכזי. יש בו כמה אמירות מעניינות, ציניות לא מוסתרת, ומוטיב מרכזי – הנאיביות – השזור בו. הוא מספר על צייד פרפרים ששוהה באי שבבעלות חברת בשר, שם הוא פוגש את מי שמנהל המפעל מכנה "אנרכיסט" ושומע את סיפורו, כיצד בשל ארוע שכרות חד-פעמי השתנו חייו לבלי הכר. גם לסיפור זה מצורפת אחרית דבר מאת המתרגמת ניצה פלד.

משעשע אותי למצוא ביצירות ישנות משפטים המתיחסים לתקופתם כמודרנית, ועדיין הם מתאימים להפליא גם לימינו. לדוגמא, "דווקא משום שגם אני רוחש רגשי חיבה לבני אדם, מצערת אותי שיטת הפרסום המודרנית. עם כל הראיות שזו מציגה ליזמות, לכושר המצאה, לעזות מצח ולתושיה של אינדיבידואלים מסוימים, הרי שהיא מוכיחה לדעתי את שכיחותה הרחבה של הצורה המנטלית הבזויה הקרויה נאיביות".

ג'וזף קונרד הוא סופר מורכב ומעניין, ובמאזן שיקולי הבעד והנגד של הספר הזה אני בהחלט נוטה לבעד.

The Idiots – An Anarchist – Joseph Conrad

נהר ספרים

2014 (1896 / 1905)

תרגום מאנגלית: רוני אמיר (האדיוטים), ניצה פלד (אנרכיסט)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s