דואר ספרותי / ויסלבה שימבורסקה

image_poczta_literacka_master

במשך שנים רבות היתה המשוררת ויסלבה שימבורסקה חברת מערכת כתב העת הספרותי "חיים ספרותיים", ועורכת המדור הספרותי של כתב העת, "דואר ספרותי". במסגרת המדור הזה התיחסה לכתבי יד ששלחו הקוראים במטרה לפרסמם. הספר שלפנינו הוא אוסף של כמה מן התגובות שכתבה במהלך השנים. הכתיבה הינה בלשון רבים, משום שבפולנית יש הבחנה בלשון עבר בין זכר לנקבה, ומכיוון שהיתה אשה יחידה במערכת כתיבה בגוף ראשון היתה מבדילה אותה מן הכותבים האחרים במדור. טרזה ואלאס, מי שיזמה את הספר ובחרה את הקטעים שייכללו בו, העירה בראיון עם שימבורסקה: "גם התליין מעדיף לשמור על אנונימיות והוא עוטה ברדס שחור", אבל את המשוררת ככל הנראה לא ניתן להביך בקלות. להערה זו, וגם לשאלה אם לא חשה עצמה חסרת לב כשדחתה יצירות ביכורים, ענתה: "חסרת לב? אני עצמי התחלתי משירים גרועים וסיפורים גרועים. ואני יודעת שלדלי מים קרים שנשפך על הראש יש סגולות מרפא. חסרת לב הייתי כאשר מישהו שהציג את עצמו כמורה כתב "משוועה"."

לכתוב על ספר שכולל קטעים פרי עטה של שימבורסקה משול לנסיון לתאר שיר שלה במלים. צריך פשוט לקרוא. בשיריה, וגם בקטעי הפרוזה (שפורסמו בעברית בספר הזה וב"קריאת רשות") היא מצטיינת בחשיפה צלולה של מה שבאמת חשוב. היא אינה הולכת סחור סחור, ישירה מאוד, מקלפת כל נושא מרעשי הרקע. היא שנונה, פקחית, ותמיד מעוררת מחשבה. באחרית דבר מאת המתרגם רפי וייכרט הוא מתמצת יפה את תפיסותיה של שימבורסקה בנושאים שעל הפרק: מקוריות, היכרות מעמיקה עם עולם הספרות, יומרנות ועוד. כדאי מאוד לקרוא את דבריו כהשלמה לספר.

ובכן, במקום לספר מה ויסלבה שימבורסקה כתבה, הנה מבחר ציטוטים.

על הנטיה לעטוף תוכן בשפע דימויים:

כל שם עצם גברתי עוטפת בשניים ואף בשלושה שמות-תואר, מתוך אמונה, כפי שהאמינו ב"פולין הצעירה", ששם-התואר הוא חלק מרכזי בדיבור השירי, שהוא יוצר את ההילה המתאימה לשירה. שום תקופה אחרת לא כיבדה את שמות-התואר עד כדי כך, מפני שבאופן אינסטינקטיבי הבינו שיש להגדיר את הדברים בצורה מדויקת ועל כן חסכונית – אחרת גם השיר המתוכנן לתלפיות ישקע במצולות כמו ספינה מלאה במים […]

על ההבדל בין מחמאות של חברים ומכרים להערכה ספרותית מקצועית:

הבעיה מתחילה כשמחבר של איזה שיר חינני לעת מצוא ישמע ממכריו: "חבר, זה מצוין, אתה חייב לפרסם את זה איפשהו". כתוצאה מכך, מה שאולי היה נחמד ומתאים לנסיבות, מה שמצא חן בעיני בחירת הלב בעלת העיניים הגדולות התכולות, מגיע לידיו של איזה עורך רע לב שאינו שותף להתפעמות הזאת.

על ההיסחפות למלים יפות שאינן אומרות בעצם דבר:

"אני אוהב דברים יפים, נאצלים, שגיאים / אוהב ערבים ופרחים / ואוהב את מבטיך השמחים / שאני הופכם ארגמניים…" היינו רוצים לדעת איך עושים זאת ובשביל מה.

על הזלזול בכללי הדקדוק:

יש לנו חיבה עצומה לכלבים, ולמספר שלוש יש לנו חולשה ניכרת עוד מילדות, ואף-על-פי-כן הכותרת "שלוש כלבים" לא עוררה בנו חשק להמשיך לקרוא.

על הכישורים הנדרשים מסופר:

"אני כותב על עצמי שכן רק את עצמי אני מכיר…" אנחנו מתחננים שאדוני ידחה את ההיכרות הזאת למועד מאוחר יותר, ושלפי שעה יתעניין בענייני הזולת. הכשרון לכתוב פרוזה הוא היכולת לצאת מתוך עורך שלך, זו המיומנות להיות מבחינה מחשבתית מישהו אחר לגמרי, נשיא של קואופרטיב, פיתום בקרקס, אשה כורעת ללדת, פועל שנשלח לקורס, אלמן וילדה בת חמש.

על כתיבה לילדים:

הזאטוטים אצים לבית-הספר חושו-חושו-חיש, בשעה שהגשם הקטן טיף-טיף-טף או השלג הקטן רוחף-רחיף-רחָף… מיָה זה? אה, בטח, אלה שירי ילדים שחיברו כל מיני נשים איומות ונוראות. גברתי רוצה לבוא בקהלן. איננו יכולים לאסור זאת אבל אנחנו מבקשים לרחם על צאצאינו, שממהרים להתרחק מספרות כזאת ריץ-ריץ-רץ.

על החובה לקרוא, והרבה, כדי לכתוב:

… בהעדר קנה מידה כלשהו להשוואה, השיר הקטן הראשון על כך שבאביב אפילו השמש בהירה יותר, יכול להיראות בעיני המחבר כיצירת מופת שאין מושלה […] צריך לעשות היכרות עם ספרות העבר והספרות בת זמננו. לחשוב אם הכל כבר נאמר ובדרך מספקת לחלוטין. במידה שלא – אולי הגיע תורך? […] על טקסטים שצומחים מהשראה כזאת כבר אפשר לדון.

על תאוות הפרסום ללא מאמץ:

ושוב, פעם שניה השבוע, המערכת מקבלת יפוי כוח להכניס כל סוג של תיקון שתמצא לנכון. מפרחי שירה שאננים כאלה לא תצמח לספרות שום תועלת. מעניין אם הועד האולימפי הפולני מקבל מדי פעם מכתבים כאלה: "בכוונתי לזכות באליפות העולם – אני מייפה את כוחכם להתאמן במקומי"…

צירוף העצות כולן מצדיק את כותרת המשנה של הספר: איך להיות (או לא להיות) לסופר. כדאי לקחת לתשומת הלב את אבחנותיה ואת עצותיה. אני מודה, לא הייתי רוצה להיות במקומם של אלה ששלחו יצירות וספגו, כדבריה של שימבורסקה, "דלי מים קרים שנשפך על הראש". כעומדת מן הצד נהניתי עד מאוד, לפעמים צחקתי עד דמעות.

מומלץ בהחלט.

Poczta Literacka – Wislawa Szymborska

חרגול

2014

תרגום מפולנית: רפי וייכרט

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s