ג'וזפין מונצאנבאכר / פליקס סלטן

977707

כותרת משנה: סיפורה של יצאנית וינאית

ספרות ארוטית היא לא הז'אנר החביב עלי. לא שיש לי משהו נגד ארוטיקה, אבל בספר אני מצפה למצוא יותר מרק תיאורי מין. שני דברים פיתו אותי לקרוא את הספר הזה: הראשון הוא היותו ספר בן למעלה ממאה שנה. הספר ראה אור לראשונה ב-1906 במהדורה מצומצמת של כ-500 עותקים, ונמכר עשרות שנים אחר-כך במליוני עותקים. הוא אף זכה ללמעלה מעשרה עיבודים קולנועיים. הייתי סקרנית לדעת למה. הפיתוי השני היה טמון בטקסט שעל הכריכה, שם נאמר בין השאר: "יכולתו של סלטן לתאר ולהעלות לעיני הקוראים את חיי העוני והדלות של המעמד הנמוך – כולל השחיתות המינית שהיתה נפוצה ומקובלת, בבחינת רע הכרחי – אינה משאירה את הקורא אדיש".

ובכן, "ג'וזפין מונצאנבאכר" הוא ספר ארוטי. נקודה. חובבי הז'אנר ימצאו בו מכל טוב ובכל הרכב משתתפים. קחו בחשבון שהסיפור נפתח כשהמספרת, ג'וזפין, היא כבת שבע, ומסתיים כשהיא כבת ארבע-עשרה, כך שפדופיליה היא מוטיב מרכזי בספר, ולא משנה שג'וזפין עצמה היא היוזמת ברוב המקרים. גם לגילוי עריות יש מקום נכבד בספר. ולא נעדרים הכמרים שנוטלים את חלקם, והגברים האוהבים לכאורה שהופכים לסרסורים. הספר מתנהל מפעילות מינית אחת לזו שאחריה ללא הפוגה, ודמיונו של הסופר עמד לו ליצור עוד ועוד וריאציות. תשכחו מהיבטים חברתיים או מאמירות משמעותיות. כן, כמה פעמים מוזכרים תנאי החיים של המעמד הנמוך – דירת חדר, בה הילדים ישנים עם ההורים, ועדים לפעילות מינית מגיל צעיר. אבל האזכורים האלה, בעיני, הם יותר כדי לצאת ידי חובת הענקת תוכן נוסף לספר, לא בגדר נסיון כן לתאר את חיי המעמד הנמוך, כהתימרותו של הטקסט שעל הכריכה.

בפתח הספר כותבת ג'וזפין: "כאשר אני נזכרת באמרה הישנה והנפוצה, האומרת כי זונות צעירות נעשות למתחסדות דתיות בימי זיקנה, אני חייבת לטעון כי אני אחת מהיוצאים מן הכלל לאמרה זו […] אינני מתחרטת על עברי כהוא זה". לעומת זאת, איפשהו בשני שליש הספר היא מאשימה את אביה בכך שלא זכתה לחיים מהוגנים עם בעל וילדים, אלא הפכה לזונה. אם אתייחס לסתירה הזו, אעניק לספר משמעות שאין בו, אז נניח לזה.

פליקס סלטן הוא מי שכתב את "במבי", ספר הילדים שהפך לסרט.

מילה אחת להוצאת אסטרולוג: הגהה! "שתים-עשרה" ולא "שנים-עשרה", "עם" ולא "אם", "שלו" ולא "שלא", והכומר הוא "אב מוודה", לא "אב מוודא" (גם אם יצא במקרה משחק מילים משעשע בהתחשב בכך שטרח לוודא באופן אישי ומעשי כל פרט בוידוי…).

לא לטעמי.

Josefine Mutzenbacher – Felix Salten

אסטרולוג

2015 (1906)

תרגום מגרמנית: שלמה ברטוב

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s