ספר הכליונות / דב קמחי

1-2575b1

"ספר הכליונות" ראה אור לראשונה ב-1926 במהדורה מצומצמת בת אלף ומאה עותקים, ורק מעטים מהם שרדו. הספר שלפנינו ראה אור ב-2008, והוא משמר את העיצוב של הספר המקורי לפרטיו, כולל סריקה של הדפים המקוריים וכתמי היושן שעליהם.

באחרית דבר כותבת שלומית זערור, בין השאר, על מקומו השולי של דב קמחי בספרות העברית של זמנו, וטוענת כי "הסיבה המרכזית לשוליותו של קמחי בזירה הציבורית… היא הנורמות הפואטיות ששלטו בימיו במרחב הספרותי הארץ ישראלי. רוב מבקריו של קמחי התיחסו ליצירתו בכלים שאינם מתאימים לפואטיקה שלו… הביקורת שנמתחה על יצירתו מעידה על הסתיגות הן מסגנונו הן מהנושאים שבמרכז יצירותיו". בעיני, נכון להיום, ספריו – "בית חפץ" ו"ספר הכליונות" – הם יצירות מופתיות.

"ספר הכליונות" הוא סיפור אהבה, המתרחש ברובו על רקע מלחמת העולם הראשונה. המספר מגולל במשך שמונה ימים, בהם הוא מתבודד עם בתו הצעירה בכפר ערבי, את סיפור נישואיו והתאלמנותו. את אשתו לינה פגש באירופה של לפני המלחמה, ונדמה כי המוות ריחף מעליהם כבר אז. עם פרוץ המלחמה, כשנשרף היער שבבעלות משפחת אשתו, עקרו לוינה, ושם נפרדו דרכיהם. לינה התנדבה לצלב האדום – המספר סבור שעשתה זאת בשל אהבתה לגבר אחר שנפצע בקרבות -, ואילו הוא עלה עם בתו לארץ לגור עם הוריו בירושלים. הסוף ידוע: לינה מתה ונקברה בהר זיתים, ובמהלך הסיפור נגלה מה קרה בין הפרידה לבין המוות.

בן שלושים ואחת שנה הייתי בהפסק חוט-חיי, בהקרעו.

איפה זה היה? בלנקי? בוינה?

והיא הלכה לה. נסתלקה והלכה.

ואותנו השאירה.

ו א ו ת י השאירה.

…גשי נא הלום, ואדבר אתך משפטים! בואי נא ואשאלך: מדוע הלכת את, ואני נשארתי? מה זכותך הגדולה, שנסתלקת? ומה חטאתי אני, כי נשארתי? – – 

כאמור, בבסיסו זהו סיפור אהבה, אך הספר הצנום הזה הוא בבחינת מעט המחזיק את המרובה. המספר מתאר את הרעב בירושלים בתקופת המלחמה, את המחלות שהפילו חללים. הוא מתייחס ליחיד בתוך המלחמה (ראו צילום למטה), מדבר על האמונה באלוהים ובאורחות חיים שנשמרו לאורך הדורות, מעלה הרהורים על יחסים בתוך המשפחה. קטעים רבים בספר המלנכולי הזה מעלים דמעות: נגע ללבי במיוחד ביקורה של אמו של המספר בכפר בנסיון לעורר בבנה את הרצון לחיות למרות השכול. המספר ער לסביבתו הפיסית, יש לו ראיה אסתטית מאוד, ובאמצעות תיאוריו היפיפיים אנו רואים את הסביבה כפי שהיא מצטיירת בעיניו, כשהיא משפיעה על הלך רוחו, והלך רוחו משפיע על שרואות עיניו.

הסגנון המיוחד, עומק הרגש, הראיה הבוחנת, הבחירה המאוד מדויקת בכל מילה ומילה – כל אלה ועוד יוצרים פנינה, ויפה עשתה הוצאת דביר שהחזירה את הספר אל הקורא של ימינו.

דביר

2008 (ראה אור במקור ב-1926)

איורים: ליזה זברסקי

ספר הכליונות - צילום

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s