טרנזיט / אנה זגרס

d798d7a8d7a0d796d799d798-d790d7a0d794-d796d792d7a8d798-d79bd7a8d799d79bd7aa-d794d7a1d7a4d7a8

אנה זגרס, יהודיה וקומוניסטית, היתה סופרת מוערכת בגרמניה החל משנות ה-20. עם עלית הנאצים לשלטון ספריה נאסרו לקריאה והועלו באש. ב-1933, אחרי תקופת מעצר קצרה אצל הגסטפו, הצליחה להמלט לצרפת, והשתלבה בקהילת הגולים הגרמנים (במאמר מוסגר, לנושא הגולים הללו אני ממליצה מאוד על ספרו של ליון פויכטונגר, "גלות"). עם כיבוש פריז נמלטה אנה עם משפחתה למרסיי, ומשם עלה בידם להפליג למכסיקו. הספר "טרנזיט" מתרחש במרסיי, בקרב אלפי הבורחים הנואשים המבקשים לעזוב את אירופה. זה אינו ספר אוטוביוגרפי, אבל הוא מן הסתם מבוסס על החוויות שחוותה הסופרת.

גיבור הספר הוא גבר צעיר שנמלט ממחנה ריכוז בגרמניה והגיע לצרפת. בצרפת נכלא בשל היותו גרמני, ושימש ככוח עזר לצבא הצרפתי. עם פלישת הגרמנים לצרפת נאלץ לברוח שוב: אילו היה נתפס על ידי בני ארצו, היה מוצא להורג. הוא מצטרף להמונים הנוהרים דרומה. במרסיי הוא מאמץ את זהותו של סופר שהתאבד, מתאהב באשתו, ומעביר את ימיו בין קונסוליות ומשרדי נסיעות, כמו כל הבורחים הצובאים על הנמל בתקווה להשיג מקום על אחת הספינות.

אנה זגרס מיטיבה להמחיש את אוירת הפחד והיאוש והמחנק. גיבור הספר לא באמת רוצה לעזוב. משהו בו מתקומם נגד הצורך לברוח, והאמביוולנטיות הזו מאפיינת לא רק אותו. אנשים, בעיצומו של מירוץ מטורף אחרי ויזות ואישורים אחרים, מתקשים עם הקריעה מעברם ומאהוביהם. בתוך הכאב הזה הם נקלעים אל תוך ביורוקרטיה, שבאבסורד שלה מזכירה את שווייק ואת מלכוד 22: הם נדרשים להשיג ויזה למדינת היעד, אישורי מעבר בכל הארצות שבהן יעברו בדרך לשם וכרטיס נסיעה. וכאילו באלה לא די, הם חייבים להשיג גם אשרת יציאה ממרסיי, שבעצם להוטה להפטר מהם. בהעדר הוכחות שהם באמת מנסים להשיג את כל האישורים הללו, אסור להם לשהות בעיר, והם נופלים קורבן לרדיפות המשטרה המקומית. ואם במקרה התהליך הזה – או שילוב התהליכים הללו – נראה לכם לא מספיק מסובך, קחו בחשבון שלכל אישור יש תוקף מוגבל, ובעוד אדם מתרוצץ להשיג אשרה אחת, פג תוקפה של האחרת, ומירוץ העכברים במבוך האכזרי נמשך.

"טרנזיט" הוא ספר דחוס, מעיק. בערך במחציתו בחרתי לקחת ממנו הפוגה למספר שעות, לנשום לרווחה ולהתאושש מן המועקה. זו אינה אמירה לגנותו, להפך. הוא עד כדי כך אמין ומוחשי.

זהו הספר השלישי של אנה זגרס שמתורגם לעברית. קדמו לו "הצלב השביעי" (ראה אור במקור ב-1942) ו"טיול הנערות המתות" (1943) – שניהם עוסקים במוראות אותם ימים, ושניהם מומלצים בחום. "טרנזיט" פורסם לראשונה ב-1944.

Transit / Anna Seghers

הוצאת ידיעות ספרים

2013 (1944)

תרגום מגרמנית: דן תמיר

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s