ושלא יעבדו עליכם / נחמיה שטרסלר

62512009285b

אתחיל מהשורה התחתונה: אל תתנו לאף אחד לעבוד עליכם, ואל תמהרו לרכוש את הספר.

הספר מורכב מ-48 חוקי שטרסלר לכסף ופוליטיקה. לדוגמא, חוק "שר אוצר טוב הוא שר אוצר רע", ששמו מדבר בעד עצמו, וחוק "האי-שוויון בנטל", שחושף את המציאות שמאחורי מהפכת השוויון בנטל לכאורה. בשני הפרקים הראשונים נהניתי, אפילו צחקקתי. אחרי כמה פרקים נוספים הייתי די מדוכדכת, כי מסתבר שהכל פה שחור משחור, ישראבלוף במירעו. אחר-כך התחלתי להבחין באי-דיוקים ובסתירות פנימיות, וכמה מהדברים החלו לחזור לעצמם. איכשהו גררתי את עצמי עד לסיום, שם גיליתי – לא להפתעתי – שגם הכותב עבד עלינו:

עכשו, לאחר שניסיתי לשכנע אתכם לאורך 48 פרקים, שעובדים עלינו כל הזמן ומכל כיוון, יש לי וידוי קטן.

זה לא בדיוק כך.

….

אם כך, האם גם אני עבדתי עליכם?

תשובתו של שטרסלר לשאלתו היא "ממש לא", ואני אומרת "כן, בערך". כן, כי אם הכל לא נורא רע, למה להעמיד פנים שכן? "כי לדברים הטובים יש סנגורים" היא בעיני לא תשובה מספקת. אבל נניח שכן. נניח שתפקידו להציף בעיות. האם הוא תורם תובנה מעשית? מביא לשינוי? לדעתי לא.

מבחינה ספרותית הספר קולח, כתוב בשטף, קריא, משעשע לפרקים. מבחינה תוכנית הוא חד-צדדי, די שטחי, סובל מחזרות. לשטרסלר יש משנת עולם סדורה, וכל אחד מהחוקים שהוא מציג בספר מתיישר איתה. זכותו. אבל העולם – כולל הכסף והפוליטיקה שבו – הוא לא שחור-לבן. ואם אני בבורותי היחסית הבחנתי בשני אי-דיוקים, אני מניחה שיש בו יותר.

פה ושם למדתי דברים שלא ידעתי קודם, כמו מלחמתם של הרוקחים באישור שניתן לחנויות פרטיות למכור תרופות ללא מרשם, ומאבקם של הירוקים באספקת הגז הטבעי. אבל רוב הזמן יותר משהספר מתריע או פוקח עינים, הוא מתחכם, לפעמים מאולץ תחת מסגרת "החוקים", ורוב הזמן גם התופעות ה"נוראות" שהוא מתאר לא באמת נוראות. "נערי האוצר" מכניסים להצעת התקציב סעיפים דרקונים בידיעה שייאלצו לוותר עליהם? ברור, כך זה במשא ומתן. מגזרים שונים בוחרים מועדים לשביתה לפי שיקולים אינטרסנטים (שביתת מורים אחרי תקופת החגים)? ברור, כי מי ידבר איתם בעיתוי אחר? וגם אם מדובר ברעות חולות, כמו המבנה המעוות של השכר במגזר הציבורי, הרי הדברים ידועים, וחידוש אין כאן.

שווה לדפדף בספר בשביל לראות את האיורים המקסימים מאת עמוס בידרמן. נדיר למצוא בספר קריאה איורים צבעוניים, כך שחזותית זהו ספר נעים לעין.

אפשר לוותר.

כנרת זמורה ביתן

2014

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s