בחרתי לקרוא את "קיץ אלכסנדרוני" סתם כך בלי ידע מוקדם, בלי המלצות. אני לא יודעת למה בחרתי דווקא בו מכל הספרים שעל המדף עליו שוכנים ספרי ספריה לעם הישנים, אבל אני שמחה שכך יצא.
משפחה יהודית מקהיר מתגוררת במהלך הקיץ אצל משפחה יהודית באלכסנדריה. האב והבן של המשפחה המתארחת הם רוכבי סוסים מקצועיים, וחלק ניכר מהעלילה סובב סביב המירוצים המתנהלים בעיר. אבל המירוצים הם לא לב הענין, אלא רקע לשורה ארוכה של סיפורי משנה – תורכי שהתגייר בעקבות האהבה, ילדים בני עשר שמתחילים לגלות את המין, יחסי יהודים-מוסלמים, יחסי אבות-בנים, יחסי אדונים-משרתים, נערה שרוצה-לא-רוצה להחלץ מן המשבצת המצומצמת המיועדת לנשים, ועוד ועוד – מעט דפים המחזיקים את המרובה. וכל זה על רקע ססגוני ומדויק של ההווי היהודי באותן שנים (ראשית שנות ה-50). תיאורי הנוף, האויר, האוירה, הדמויות – כולם חיים ותוססים. אהבתי במיוחד את השימוש שעושה הסופר בחבורת הנשים המתכנסות לעתים תכופות למשחקי קלפים ולרכילות: באמצעות קטעי שיחות ביניהן העלילה מותנעת. לא יכולתי שלא לחשוב על תפקידה של המקהלה במחזות יווניים.
בהחלט מומלץ
הוצאת עם עובד
1978
סקירות ספרים 
תגובה אחת בנושא “קיץ אלכסנדרוני / יצחק גורמזאנו גורן”