מקסימום סיטי / סוקטו מהטה

1-2539b

"מקסימום סיטי" הוא ספר תיעודי, לא עלילתי, המתאר את הפנים השונות של העיר בומביי. למרות האופי התיעודי שלו, הוא נקרא כספר פרוזה רב עלילות.

כך נפתח הספר: בקרוב יחיו בעיר בומביי יותר אנשים מאשר ביבשת אוסטרליה. אורבס פרימה אין אינדיס – העיר הראשית בהודו – כתוב על הלוח שעל שער הודו. בומביי היא גם אורבס פרימה אין מונדיס – העיר הראשית בעולם – לפחות בתחום אחד, המבחן הראשון לחיוניותה של עיר: מספר האנשים החיים בה. הודות לארבעה-עשר מליוני תושביה, בומביי היא העיר הגדולה ביותר בעולמו של גזע יושבי הערים. בומביי היא עתידה של התרבות העירונית על פני כדור הארץ. אלוהים ישמור.

סיפור המסגרת: סוקטו מהטה עבר לניו-יורק עם משפחתו כשהיה בן ארבע-עשרה. הוא שב לבומביי עשרים ואחת שנים אחר-כך, כי חשב שילדיו צריכים לגדול במקום בו לא יהיו זרים. שנתיים מאוחר יותר שבה המשפחה לניו-יורק. מסתבר שכשנודדים בין מדינות, תחושת הגלות רודפת אותך כאן ושם.

הכריכה האחורית מתארת יפה את אוירת הספר: "סוקטו מהטה, סופר ועיתונאי אמריקני יליד העיר, משוטט בין מכרות הזיכרון ברחובותיה, בוחן אותה מזוויות בלתי צפויות וכותב עליה באינטימיות נדירה. התוצאה היא בעת ובעונה אחת שיר הלל וקינה קורעת לב למטרופולין הגדולה והצפופה הזאת… עיר מזיקה ונדיבה, מייאשת ומלאת תקווה, מאיימת ומופלאה, עיר של סיוטים ופנטזיות,של כיעור ויופי, של אלימות ואנושיות. עיר ממכרת. עיר עצומה. מקסימום סיטי".

הספר מורכב משלושה חלקים:

חלק ראשון: פוליטיקה ופשע – כאן הוא מתאר את האיבה בין מוסלמים והינדים, ואת האלימות הנוראה הנגזרת מאיבה זו. הוא מצליח להפגש עם רוצחים שכירים בשרות הכנופיות הראשיות, ומנסה לתאר את הלך רוחם. הוא מתאר את השחיתות שפשתה בכל, ואת חוסר האמון של הציבור בממשל. מהטה קושר קשרי חברות עם קצין בכיר מאוד במשטרת בומביי, נוכח בחקירות המלוות בעינויים, ומשוחח בגלוי על מה שהמשטרה מכנה "היתקלויות", שפירושן למעשה הרג ללא משפט ע"י המשטרה.

חלק שני: חיי הלילה והקולנוע – הפרק העוסק בחיי הלילה עורר בי תחושת דז`ה-וו, כמו לקרוא שוב את "אלנבי" (רק בסגנון פחות מעצבן). הרקדניות במועדונים, ההרס העצמי שלהן, תחושת השליטה המדומה בחייהן, הכסף שנשפך כמים. הפרק אודות הקולנוע מאיר את אחורי הקלעים של בוליווד, את היחסים בין הקולנוענים לשלטון מצד אחד ולגנגסטרים מצד שני, את ההליכה על חבל דק כדי לעבור את מבוכי הצנזורה, ואת היחס האינטימי שבין הקהל ההודי לסרטים המקומיים.

חלק שלישי: מעברים – כאן הוא מביא כמה סיפורים על שינויים מהותיים בחיים: משפחה שעוברת משכונת עוני לפרברי בומביי, משפחת מליונרים שמבצעת דיקשא – התנערות מהגשמיות לטובת חיים רוחניים, והמעבר של משפחתו חזרה לניו-יורק.

אופינית ליחסו של מהטה אל העיר היא התעקשותו לקרוא לה בשמה המקורי בומביי (ולא מומבאי): במרס 1995 עלתה לשלטון במדינת מהאראשטרה מפלגת שיב סנה, השותפה הבכירה בקואליציה עם הבהאראטייה ג`אנטה… הממשל העיף מבט בבעיות האורבניות האדירות שמהן סבלה העיר, בנגע השחיתות בכל שדרות הביורוקרטיה והשלטון, במצב העגום של היחסים בין הינדים למוסלמים, ונקט פעולה נחרצת. הוא שינה את שם העיר למומבאי.

עם ארבעה-עשר מליון תושבים, וצפיפות ממוצעת (ב-1990) של 6,778 בני אדם לקילומטר רבוע (לשם השוואה, בעיר האירופית הצפופה ביותר, ברלין, מצטופפים בכל קילומטר רבוע 436 בני אדם), בומביי היא עיר תוססת, מגוונת, סוערת. היא משאת נפשם של ההודים הנוהרים אליה, והיא גם המקום בו החלומות של רובם שוקעים אל תוך עוני נורא. סוקטו מהטה, המאוהב בעיר שבזכרונותיו, יצר ספר מרתק על העיר היחודית הזו. כאמור, למרות שהספר תחקירי באופיו, הוא קריא וזורם כספר פרוזה משובח.

Maximum City – Suketu Mehta

הוצאת דביר

2011

תרגום מאנגלית: טליה שלו

תגובה אחת בנושא “מקסימום סיטי / סוקטו מהטה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s