מוזיאון התמימות / אורהאן פאמוק

938683

זהירות, ספר סופר-טרחני, מייגע ומשעמם.

בחרתי לקרוא אותו בזכות "שמי הוא אדום" הססגוני. "מוזיאון התמימות" התחיל מעניין, והחזיק כך בערך כחמישית הדרך. אחר-כך הוא התחיל להתמרח, אבל בכל זאת זוכה פרס נובל, אז התמדתי: היתה שם איזו דילמה שהמספר התחבט בה, והייתי קצת סקרנית לדעת איך תפתר. אין לי הסבר טוב למה התמדתי לאחר שהדילמה באה על פתרונה בערך בסוף בשליש הספר.

המספר מאורס לבחורה אחת ומקיים קשר מיני-רגשי עם בחורה אחרת. במי מהשתיים יבחר? לא אכנס לפרטים כדי להמנע מספוילרים למקרה שתחליטו לקרוא. אומר רק שבשל אהבתו האובססיבית לאחת מהן, הוא אוסף אלפי פריטים שקשורים בה או שמזכירים לו אותה, וחלק הארי של הספר מוקדש לתיאור ארכני של הפריטים האלה (שאותם הוא מכנס ב"מוזיאון התמימות", ומכאן שם הספר). הוא מתאר כל רגע איתה, כל מלחיה שגנב מבית הוריה, כל בדל סיגריה שלה שהצליח לאסוף. התיאורים האלה יכולים להיות חיוניים וחינניים ותורמים לאוירה כשהם מוגשים במידה וכשאינם חוזרים על עצמם עד זרא, אבל כשהם תופסים את עיקר הנפח של ספר שמדשדש לאורך למעלה מחמש-מאות עמודים, זו טרחנות.

אם הסיפור עצמו לא מעניין, אפשר לפעמים להתנחם ברקע. לא במקרה הזה: המספר לא ממש מתעניין במה שקורה מחוץ לד` אמותיו, כך שגם הרקע של החיים בתורעיה בשנים המתוארות בספר לא מעשיר ולא מחפה על קלישות העלילה.

בקיצור, אפשר לוותר.

לשם האיזון: אחרי שכתבתי את הדברים שלמעלה, מצאתי מאמר נלהב בזכות הספר. כותב המאמר חי מספר שנים באיסטנבול – אולי השיטוט הספרותי בעיר קירב את הספר אל לבו.

Masumiyet Müzesi – Orhan Pamuk

הוצאת כנרת זמורה ביתן

2011 (2008)

תרגום מתורכית: משה סביליה-שרון

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “מוזיאון התמימות / אורהאן פאמוק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s