טימוליאון ויאטה, בוא הביתה / דן רודס

טימוליאון ויאטה, בוא הביתה

קראתי את הספר בהנאה מרובה. כמה דקות אחרי שסיימתי יכולתי לחשוב עליו רק בתיעוב. חצי יממה אחר-כך חזרתי לחשוב עליו בחיבה.

הסברים:

טימוליאון ויאטה הוא כלבו של קוקרופט, הומוסקסואל מזדקן, מלחין סלבריטאי לשעבר שתהילתו מאחוריו. הכלב הוא ידידו הטוב ביותר של האיש, עד שנכנס לחייו הצעיר המכונה "הבוסני". הכלב מתעב את הבוסני, הבוסני מת להפטר מהכלב. ההתנגשות בלתי נמנעת. חלקו הראשון של הספר הוא בעיקר סיפור בדידותו של קוקרופט, שנקרע בין אהבתו לכלב לצמאונו לחברה אנושית.

חלקו השני של הספר הוא אוסף אפיזודות על אנשים שדרכיהם הצטלבו בדרכו של הכלב המנסה לשוב אל בעליו. אין חוט מקשר בין האפיזודות, אך אופין דומה: כולן סיפורים על אהבה ועל טרגדיה.

סיומו של הספר גם הוא שילוב של שחור ולבן: מצד אחד טרגי, מצד שני אופטימי.

למה נהניתי תוך כדי קריאה? כי הוא כתוב בחן רב ונוגע בנימי רגש. כי אי אפשר שלא להזדהות עם מרבית הדמויות החיוביות בספר, ולא צריך להיות אוהב כלבים כדי לרצות לזכות להביט בעיניו המדהימות של טימוליאון ויאטה.

למה תיעבתי כשסיימתי? כי רק כשסגרתי את הספר קלטתי שהעולם על פי דן רודס הוא מקום נורא, רצוף כאב ועוול, שאין בו מקום ועתיד ליצורים טהורי לב ותמימי דרך.

למה אני חושבת עליו כעת בחיבה? חזרה למשבצת הראשונה: כי הוא כתוב היטב ונוגע ללב.

 

Temoleon Vieta Come Home: A Sentimental Journey – Dan Rodes

 

הוצאת ידיעות אחרונות

2005 (2003)

תרגום מאנגלית: שרון פרמינגר

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s