סיפורו של כבוד עצמי / אנדור אנדרה גלרי

60327

אנדור אנדרה גלרי נולד בהונגריה ב-1906 למשפחה יהודית. בגיל צעיר הפך לסופר מוערך, שעיקר כוחו בסיפורים קצרים, וכבר בגיל העשרה פורסמו סיפוריו בעתונות. אוסף הסיפורים הראשון שלו ראה אור ב-1933, וזכה בפרס יוקרתי.

ב-1942, בדומה למרבית הגברים היהודים, נשלח לחזית לעבודות כפיה. בין השנים 1942 ו-1944, בחופשות הקצרות בין חודשי העבודה, כתב את זכרונותיו. חבריו הסופרים הם שעודדו אותו להעלות את מחשבותיו על הכתב, על מנת שאחרי המלחמה יהיה בידו חומר הגלם לרומן שחלם לפרסם. גלרי לא זכה לכך: את החודשים האחרונים של המלחמה עבר במחנות ריכוז, ונפטר בבית חולים של בנות הברית בשל סיבוכי מחלת הטיפוס ימים אחדים לאחר השחרור.

"סיפורו של כבוד עצמי" הנו, אם כן, לא ספר ערוך ומוגמר על-ידי הסופר, אלא טיוטה לספר. לפיכך אין זה הוגן להעביר עליו ביקורת. לדוגמא, חלק הארי של הספר מוקדש ליחסיו עם הנשים בחייו, ובעיני הנושא הזה מקבל עודף דגש, בעוד נושאים מעניינים לא פחות, ואולי אף יותר, נדחקים מעט הצידה. היחס שלו אל יהדותו מרתק, ואפשר היה להעמיק בו. כך גם נושא התדמית העצמית שלו, והביקורת העצמית על כשרונותיו. אני מניחה שאם היה שורד את המלחמה, הדגש של הספר היה עובר אליה. הפתיע אותי חוסר ההתיחסות הכמעט מוחלט למה שעבר עליו בתקופה שבה נכתב הספר, ואולי אין בזה כדי להפתיע: אולי בתקופה איומה כזו קל יותר לברוח אל זכרונות העבר, גם אם במקרה שלו מדובר בעבר לא קל עם אב שהתאנה לו ואם שהזכירה לו לעתים קרובות שכמעט "רצח" אותה כשנולד. עיקר הספר הוא נסיון להבין מיהו, ואיך נעשה מי שהוא. עם רוב מעשיו קשה להזדהות (בעיקר היחס לנשים), אבל גלרי מצליח לפחות להסביר לעצמו איך הגיע להיות האיש שהוא מתאר, וכנותו משכנעת.

למרות שמדובר בהכנה לספר, כשרון הכתיבה ברור ואינו מוטל בספק. אחד המבקרים בזמנו כינה אותו "ריאליסט של הפיות" בשל יכולתו לשלב ריאליזם בהיר עם אוירת אשליות. הסגנון המשולב ניכר גם בספר הזה. הארועים עליהם הוא מספר ברורים, אבל ההרגשה היא כאילו שורה על חלקם מין ערפל דק חלומי. אין בזה כדי להקשות על הקריאה, אבל נדרש ריכוז כדי להשאר עם המספר בקפיצות הזמן שלו.

לקראת סיום הספר נוצרת תחושה, אם כי כמעט אינה נאמרת במילים מפורשות, שהסופר חש שמותו קרוב. הכתיבה הופכת חדה יותר, פחות שאלות נשאלות ויותר תשובות נמצאות. פחות דגש ניתן לארועי העבר, ויותר למחשבות ההווה.

מצאתי בספר ענין בשל תיאורי התקופה, הסביבה שלא הכרתי, אישיותו של הכותב ויכולתו לספר סיפור שאולי אינו "גדול" ו"גלובלי", אבל רב כוחו בפרטי ובאישי שנוגע ללב גם ממרחק הזמן.

Egy önérzet története – Gelléri Andor Endre

הוצאת סיון

2005 (1957)

תרגום מהונגרית: דוד טרבאי

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s