ארתור וג'ורג' / ג'וליאן בארנס

901435

לבו של הספר הוא פרשה שנודעה כ"שערורית ווירליי הגדולה". ג'ורג' אידאלג'י ומשפחתו – האב כומר הודי והאם אנגליה – הוטרדו ע"י אלמונים במשך שנים. מכתבי נאצה מאיימים נשלחו אליהם, וציפורים מתות הונחו על סף ביתם. יום אחד פסקו ההטרדות, אך שבע שנים אחר-כך התחדשו. במקביל לגל השני התגלו בווירליי חיות שבטנן שוסעה. המשטרה סימנה את ג'ורג' כחשוד הן בהתעללות בבעלי חיים והן בשליחת המכתבים (לעצמו…), ובהליך משפטי מעוות הוא הושלך לכלא. בצר לו נקט בצעד שאימצו לעצמם אנגלים רבים באותה תקופה: הוא פנה אל ארתור קונן דויל, יוצרו של שרלוק הולמס, בבקשה שיסייע לו לטהר את שמו.

בניגוד למצופה, ובניגוד לטקסט שעל הכריכה, זה אינו ספר בלשי. יותר מכל זהו רומן היסטורי, שמתאר את אנגליה של המחצית השניה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הוא עושה זאת באמצעות מעקב דקדקני אחר קורות חייהם של ארתור ושל ג'ורג', שני אנשים שונים זה מזה, שלולא הנסיבות המיוחדות לא היו נפגשים.

אני מוצאת את הספר מרתק. הוא מצליח להעניק חיים לעולם שאינו קיים עוד, תוך שהוא שומר על רמה אחידה של ענין לכל אורכו. על הדרך הוא עוסק גם בשאלות של דת ואמונה, גזענות, יחס לשונה, יחסי הורים-ילדים, חינוך ועוד.

משום שכאמור אין מדובר בספר בלשי, העובדה שהתעלומה אינה נפתרת במלואה כלל אינה מפריעה. לקונן דויל יש השערה מי האשם, למרות שהמניע אינו ברור. אשם אחר שצץ בדרך, גם הוא נטול מניע. זה לא באמת חשוב לענין הספר. עולמם של שני הגיבורים וחייהם המשולבים זה בזה, כולל ההשלכות החברתיות של הפרשה, הם המעניינים.

מומלץ

(ועכשו יש לי חשק לקרוא את סיפורי שרלוק הולמס)

Arthur & George – Julian Barnes

הוצאת זמורה ביתן

2010

תרגום מאנגלית: אורטל אריכא

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s